כל צד הגיש ראיה אובייקטיבית לתמיכה בגרסתו.

נקבע כי מעבר לעובדה שאין רצף בין מוקדי הנזק, מדובר בשריטות כאשר מנגנון המכה במקרה זה צריך להשאיר מעיכה אחת ולא שריטות רבות.

בית-המשפט קבע שהעובדה שהתובע לא ביקש לבדוק את הרכב בדיקה מקיפה ומסודרת נבעה ככל הנראה מבדיקתו שלו ומנסיעת המבחן שביצע.

התובע קיבל לידיו כרטיס בדיקה לרכב / לפני בדיקה, ושם, לטענת התובע, לא ניתנה הודעה בדבר ליקוי במערכת הטורבו ונזילות שמן בין הגיר למנוע או נזילות אחרות.

בית-המשפט קבע שבקביעת גובה סכום הפיצוי, יש להביא בחשבון הן את העובדה כי מדובר במגנטים בלבד, ולא בכל תמונות החתונה, כך שאין מדובר במצב בו לא נשארה לתובעים מזכרת מחתונתם וכן את העובדה שהנתבע היה נכון להפיק לתובעים לאחר החתונה מגנטים מתמונות שצולמו, וזאת ללא תשלום.

סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שתוקן לאחרונה, קובע את אופן הפרשנות הראוי של חוזה כדלקמן:  "(א)  חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

בית-המשפט קבע שאמנם הנתבעים צירפו תמונה של רכב התובע לאחר התאונה ממנה עולה כי לא ניתן להבחין בפגיעה ממשית חיצונית ברכב התובע, אך מתמונות חוות דעת השמאי שצורפו לכתב התביעה עולה, כי עיקר הפגיעה במגן האחורי ברכב התובע היא פנימית ולא חיצונית. 

בית-המשפט התרשם שיש ליתן משקל נכבד לעדותו של עד נייטרלי שנקלע באופן אקראי למקום ורשם את מספרו ופרטיו של הרכב הפוגע.

בית-המשפט קבע שמשביקשו התובעים להמציא את המוצר המקורי בחזרה לידי הנתבע ביום ה- 14 לאחר ביצוע העסקה, עמדו למעשה בהוראות החוק בכל הנוגע לזכותו של הרוכש לבטל את העסקה, ושומה היה על הנתבעת מטעם זה לבדו לבטל את העסקה.

בית-המשפט קבע שקשה אפוא להניח כי הפגיעה שנגרמה לרכב הביאה לירידה משמעותית במחיר המכירה שלו, כפי שטען התובע (לראשונה) בעדותו, מה גם שהתובע לא טען כי הפגיעה ברכב פגעה בתפקודו. הדעת נותנת כי מי שקנה את הרכב מן התובע נדרש, בראש ובראשונה למרחק הרב שהרכב הספיק לגמוע בתשע שנותיו על הכביש ופחות מכך למצבו האסתטי. לא בכדי לא נכללה בחוות דעת השמאי קביעה כי לרכב נגרמה ירידת ערך.