התקבלו טענות הנתבעת כי התוספת למחיר לא נדרשה כדי "לשדרג" את חדרי המלון אלא כדי לאפשר לתובע לקיים את החופשה באותו מלון, כאשר הוא עומד על כך שהינו חפץ בכך.

הוכח כי התובע התקין את האמבטיה בביתו, למרות, שלטענתו, ראה את השברים והכתם ולא ביקש באותו מעמד, טרם התקנתה, לבטל את העיסקה. 

העבודות שנמסרו לביצועו של התובע מחייבות אמון אישי ונוכח טענות אלה, אף אם מדובר בתחושה סובייקטיבית של הנתבעים או מי מהם, אין לדון את הנתבעים לכף חובה בהפסיקם את ההתקשרות 

בית-המשפט קבע שהיתה במקרה דנן עסקת רוכלות, התובע ביטל את רכישת הפלאפונים בתוך 14 יום ולכן העסקה בטלה ומבוטלת.

משגילתה כי הנתבע החתים אותה על מסך לפיו היא זכאית לדמי תיווך בשיעור של 1/2%, מיד מחקה את חתימתה. בנסיבות אלה, הרי שלא היתה גמירות דעת מצד התובעת לוותר על זכותה לתשלום דמי תיווך ולהסתפק בסכום שהציע הנתבע לשלם, ועל כן מסמך זה אינו מחייב את התובעת. 

ביהמ"ש קבע שמכיוון ואין הסכם כתוב בין הצדדים באשר לשיעור העמלה לטיול חג סוכות, ובהעדר ראיה סותרת, סביר הוא שהצדדים סיכמו על שיעור עמלה זהה לשיעור העמלה שנקבע לגבי טיולי הקיץ. לפיכך, לכן נקבע כי הוסכם בין הצדדים כי גם עבור טיולי חג הסוכות העמלה תהיה בשיעור של 8% ממחיר החבילה הבסיסית.

חוסר אחידות בגרסת הנתבעת, תמך בקבלת גרסת התובעת, שהרי אם כטענת הנתבעת בעדותה יש מקום לשתי מכוניות, התאונה לא הייתה צריכה להתרחש.

הנתבעת וביקור רופא טענו כי ככל שהתובעת הרגישה רע מאוד, היה עליה לפנות לבד לחדר המיון ורק מתוך מטרה לחסוך את עלות חדר המיון למקרה שתחויב בעלות זאת, נמנעה מכך התובעת עד שהתמוטטה וזו וודאי אחריותה.

בית-המשפט קבע, כי יש לתהות מדוע התובעת או בתה לא הביאו עדים מהטקס שיכולים לתמוך בטענותיהן לפיהן לא התקיימה תהלוכה כלל או, כי ספר התורה נפגע בשל התנהלות נציג הנתבעת עצמו או מי מטעמו. 

בית-המשפט קבע, כי נוכח היקף הפגיעות, עוצמתן, והעובדה, כי הנתבעת לא יידעה את התובעת בדבר אפשרות היווצרותן, וכן בשל האמון שבית-המשפט נתן בגירסת התובעת, נקבע, שהתובעת הרימה את נטל הראיה להוכיח שהנתבעת התרשלה בביצוע הטיפול.