בית-המשפט קבע, כי התאונה התרחשה טרם שידעה הנתבעת אודות המפגע בכביש. בהיעדר מידע מוקדם אודות המכשול, נבצר מן הנתבעת למנוע את התרחשות התאונה.

בית-המשפט קבע, כי מיקום הפגיעה ברכבים תומך בגרסת נהגת התובעים, הואיל ורכב התובעים ניזוק בכנף הימנית הקדמית, בעוד רכב הנתבעים ניזוק בפנס ובכנף הקדמית שמאלית. 

בית-המשפט קבע, כי יש לקבל את התביעה במלואה.

בית-המשפט קבע, כי לא רק שטענת הזיוף לא הוכחה בראיה ממשית כלשהי על-ידי התובעת אלא שאף אם זוייף על-ידי מאן דהוא מס' הק"מ במד האוץ שברכב כפי שנטען – הרי שלא הוכחה ירידת ערך הרכב כתוצאה מכך.

בית-המשפט קבע, כי אין כל ראיה כטענת התובע בכתב תביעתו כי הנתבע הטעה אותו. כמו כן, אין ראיה ששילם כל סכום מעבר למחיר סביר בגין המוצר שסופק לו. ואין ראיה שסופק לו מוצר פגום בצורה כלשהי.

בית-המשפט קבע, כי התובע יכול היה למנוע את הנזקים שגרמו עצי הפיקוס אילו טרח לגזום את הענפים העליונים של עצי הפיקוס, משראה שהנתבע אינו עושה זאת. 

בית-המשפט קבע, כי לנוכח העובדה שהנתבעת הואילה לזכות את התובע רק ביום בו נתקבל אצלה כתב התביעה שהוגש על-ידו לבית-המשפט והיא לא עשתה כן קודם לכן על אף פניותיו הנשנות וחוזרות אליה, עליה לפצותו במידה מסוימת ולאו דווקא בדרך של מתן הנחה עתידית שתחייב אותו לבצע הזמנת חופשה דווקא אצלה.

בית-המשפט קבע, כי תמונות הנזק תומכות בכך, כי מר עבדל ראזק הוא זה שפגע בבשיר עלי. 

בית-המשפט קבע, כי מקובלת עליו גרסת הנתבע, כי הספות יוצרו בהזמנה מיוחדת על-פי מידות כפי שביקשה התובעת וכן עיון בטופס ההזמנה בו נכתב "הזמנה מיוחדת" מעיד על כך. במצב דברים זה, בית-המשפט לא שוכנע, כי הספה התלת מושבי שיוצרה עבור התובעת אינה תואמת את ההזמנה. 

התובע אישר, כי הציע לנתבעת, כי יישא בסכום ההשתתפות העצמית אם היא תודה באחריותה לתאונה. בית-המשפט קבע, כי הדבר מתיישב עם תחושת אשם. אילו היה התובע משוכנע, כי כל האשם בתאונה על הנתבעת, לא היה מציע הצעה זו.