בית-המשפט קבע, כי גרסת התובע היא זו המתארת נכונה את התרחשות התאונה והיא גם מתאימה למיקומי הנזק בשני הרכבים. אין מחלוקת על כי הרכבים עצרו כתוצאה מרכב שעצר להולכי רגל. יתכן, כי כתוצאה מכך שהנתיבים במקום צרים ורכב הנתבע הוא רכב רחב הוא סטה לעבר נתיב נסיעתו של התובע שבלם ומכאן הפגיעה בצד השמאלי אחורי של המונית ופינה הימנית קדמית של רכב הנתבע.

בית-המשפט קבע, כי הנזק שלו טען התובע לעניין זה עניינו בהפסד דמי שכירות לתקופה שממועד החיבור ועד לפינוי השוכר (על-ידי בית-המשפט) כעבור כחודשיים ימים, וזאת, בהתבסס על ההנחה, כי אלמלא היה השוכר מחובר למים, הוא לא היה נשאר בדירה. מדובר, בהנחה סבירה (גם אם לא ודאית), שדי בה כדי להביא לפסיקת פיצויים במשפט אזרחי (סביר יותר שהשוכר, בלית ברירה, לא היה נותר בדירה הנעדרת חיבור למים).

בית-המשפט קבע בין היתר, כי אף שבכתב התביעה טענה התובעת שנגרמו לה נזקים עקב הקנסות הרבים שנצברו, לאור הסדר הפשרה הנתבעת היא שתישא בתשלום מלוא הדוחות והנתבעת היא זו שתפעל לביטולם מול עיריית תל אביב. 

בית-המשפט קבע, כי הרקע להודעת התובע על סיום התקשרותו נבע מחילוקי דעות מקצועיים בין הצדדים, ואולם, דבר אינו פוטר את הנתבעת מלשלם את שכרו של התובע עבור שעות עבודתו, שכן מעדות התובע עלה, כי נעשה שימוש בתכנית העבודה שהכין על-ידי הועדה, ונזקיה הנטענים של הנתבעת אף לא הוכחו.

בית-המשפט קיבל את גרסת התובעים לפיה הצבע שנבחר על ידם למזנון שונה מהצבע שסופק בסופו של יום. אשר-על-כן ולאור העובדה שהתובעים דיווחו על אי-ההתאמה המהותית מיד עם קבלת המזנון על הנתבעת, הורה בית-המשפט על ביטול עסקת הרכישה. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת 1 היא שגרמה לנזקים שבמכסה המנוע של רכב התובעת, כאשר ישבה על המכסה ואף התירה לבתה הקטינה לשבת עליו וכי היא האחראית לפיצוי התובעת בגין נזקים אלה. 

בית-המשפט קבע, כי היה על הנתבעת למלא את הטופס עד תומו, כולל הצהרת המוכר לגבי השומה העצמית, על-מנת שהתובעת תשלם בזמן את הסכומים למס שבח, מה גם שכאמור לטענת התובעת היא הפקידה במשרדי הנתבעת בנאמנות כסף כדי לבצע את התשלומים ונתנה לנתבעת גם את כל הפרטים הרלבנטיים לצורך מילוי ההצהרה העצמית, דהיינו חוזה הקניה של הנכס, מועד הרכישה שלו, סכום הרכישה שלו.

בית-המשפט קבע, כי עצם העובדה, שהנתבעת נדרשה לנסוע רוורס על-מנת להמשיך בנסיעתה ישר, מלמדת, כי עצרה את רכבה במנח שלא מאפשר לה נסיעה קדימה. עדות זאת תואמת את גרסת התביעה, כי אכן היה מפגש בין שני הרכבים, שאחרת אם לא היה מפגש, מה היה מונע מהנתבעת להמשיך בנסיעתה ישר. 

בית-המשפט קבע, כי התובע שציפה לחדר שינה חדש בהתאם להזמנה, נחל אכזבה כאשר לא קיבל את המוצר אותו הזמין, אף אם מדובר בטעות בתום-לב מצד הנתבעת ואולם אין להתעלם מכך שהנתבעת היתה נכונה לספק לתובע חדר שינה חדש.  אלא שבמקרה זה הסכמתה של הנתבעת להשיב לתובע את סכום העסקה, מלמדת למעשה על כך שהיא בסופו של דבר בחרה לבטל את העסקה וכפועל יוצא מכך ויתרה על זכותה לנסות לתקן את הפגם. 

בית-המשפט קבע, כי משעמדו הנתבעים בהתחייבויותיהם על פי ההסדר הדיוני ותיקנו את הרהיטים בצורה מעולה, אין מקום לפסוק דבר נוסף בגין "עוגמת נפש".