נקבע כי הוכח שמערכת הרהיטים נשוא התביעה היתה פגומה, מיסודה, כאשר לא ניתן לצפות כי תהיה תקינה למשך שנה אחת בלבד, כפי שארע.

דרישות התובע בגין החזר הוצאות המשלוח ופיצוי בגין עוגמת נפש נדחו, וזאת בהיותם של נזקים אלו נזקים עקיפים שאינם ברי כיסוי על פי תנאי הכיסוי הביטוחי שנרכש, ונוכח הוראות חוק הדואר וההודעה החלה על הנתבעת. 

כאשר ישנן שתי גרסאות נוגדות, ללא תימוכין חיצוניים, ומבלי שגרסת מי מהצדדים נסתרה באופן מהותי, הרי שכפות המאזניים מאוינות, ולא ניתן לקבל תביעה באופן שכזה, כמוכרעת לזכותו של התובע. 

השופט סבר כי החלטת התובע לצפור ולהאט במקום לבלום בלימת חירום אינה סבירה ועולה כדי התרשלות

בית-המשפט קבע, כי הנגרר אינו בבחינת כלי רכב כמשמעות המונח בפקודת התעבורה ותקנותיה, ומקום שהנגרר מחובר לגורר בגוף אחד ונמצא כי הנהג שנהג בשני חלקיו המחוברים הוא זה שגרם לתאונה, אשמו של הנהג מחייב להטיל את מלוא האחריות על מבטחי הגורר, ויהיה זה אך מלאכותי להפריד בין הגורר לבין הנגרר. 

התובע לא הרים את הנטל להוכיח שהתאונה ארעה כפי שטען

נקבע כי פחות סביר שהתובעת התעלמה מדלת משאית שהייתה פתוחה לרווחה וניסתה לעבור מתחתיה. יותר הגיוני שהדלת נפתחה כשרכבה של התובעת היה בתנועה, באופן שגרם לנזק

על פי חוות דעת מומחה בית המשפט מיום 20.3.15, מקורם של הנזקים בדירת התובע הם מדירת הנתבעת. המומחה קבע את עלויות תיקון נזקי התובע וכן את עבודות התיקון שעל הנתבעת לבצע בדירתה

בית המשפט לתביעות קטנות הוא מעוזם של האזרח מן השורה, ושל דלת הארץ. אלה שידם אינה משגת תשלום שכר טרחה לעורכי הדין, שלעיתים מזומנות גבוה מסכום התביעה עצמה. חלק גדול מהתביעות הן של צרכנים בלתי מיוצגים מול ספקים גדולים המיוצגים על ידי נציגים מנוסים. לפיכך, הנוהג המקובל הוא שבית המשפט לתביעות קטנות קופץ ידו בפסיקת ההוצאות. 

נציג הנתבעת ביקש שבית המשפט ירחיב את הפרשנות באופן שגם הרכבת הרהיטים בעסק של הספק תשלול את זכות הביטול של העסקה. בקשה זו לא התקבלה מכיוון שלא נמצא בסיס משפטי לפרשנות מרחיבה זו.