נקבע כי יש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבעת 2 בשל העדר כיסוי ביטוחי מתאים.

טענת הנתבעת מס' 2 להעדר יריבות ישירה עם התובעת נדחתה. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קבע את היריבות הישירה בין צד ג' (במקרה זה התובעת) לבין המבטחת.

על התובע פיצוי לדוגמה שאינו מותנה בהוכחת נזק על פי חוק הגנת הצרכן, כמו התובע שלפני,  לבוא לבית המשפט בתום לב ובידיים נקיות, ולאחר שעשה את המיטב (בהתחשב בפערי המידע הקיימים בין הצדדים) להניח תשתית עובדתית הולמת לקיומה של הפרה המזכה בפיצוי

הנתבע הכחיש שפגע ברכב התובעת והצביע על כך שבהודעה שמסרה לחברת הביטוח נטען כי המשאית נסעה אחורנית, ועובדה זו לא מתיישבת עם טענת התובעת שלפיה הוא ברח אחרי התאונה ולא השאיר פרטים. אין חולק שהרחוב הוא רחוב ללא מוצא, ואם נסע לתוכו, ולא החוצה ממנו – לא יכול היה "לברוח"

מוקד הנזק ואופיו תומכים בגרסת התובעת שלפיה רכבה עמד ורכב הנתבעים 3-2 ניסה לעקוף אותו משמאל, לא נזהר, פגע בכנף השמאלית של רכב התובעת, ותלש את הטמבון

בית-המשפט קיבל את דברי התובע כי בספה הופיעו התפוררויות של העור, ולכן קבע כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין כך, וגם בגין עוגמת נפש, טרדות, ואי נוחות שנגרמו לו עקב כך.

בית-המשפט קיבל את גרסתה של הנתבעת, כי הסכום של 150 דולר הוא הסכום שגובה סוייס אייר שאצלה הזמינה הנתבעת את כרטיסה של התובעת בגין ביטול הכרטיס.

תיעוד הנזקים ברכב לאחר פרק זמן משמעותי, עשוי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע. 

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מטעמים אחדים. ביניהם: כאשר גילה התובע את הרעשים, היה עליו להביא את המכונית לנתבעת, כמי שנתנה לו את כתב האחריות לבדיקת הרכב.

הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע. מדו"ח הבדיקה שצורף לכתב התביעה עולה כי היו מספר ליקויים במערכת הקירור אולם לא צויין בדו"ח כי הרדיאטור אינו מתאים ויש להחליפו.