בית-המשפט קבע שהתחייבותו של הנתבע לחלוק עם התובע את מחצית עמלת התיווך היא התחייבות עצמאית שאינה קשורה לתנאי העסקתו בחב' א. בילמן. בית-המשפט התרשם שהעסקתו של הנתבע כשכיר בחב' א. בילמן היתה אך לצרכיו ובקשתו של הנתבע וכדי שתהווה צינור לביצוע תשלומי דמי התיווך, ולא משום שהיה נחוץ לחברה או הועסק אצלה במסגרת עיסוקיה השוטפים. אין בצורת העסקה זו כדי לקשור את התובע לתנאיה.

בין הצדדים לא נערך כל הסכם המבהיר אופן חישוב שכר הטרחה של הנתבעת, ואף לא מהם שלבי הביצוע, מה עלותו של כל שלב ומהו המועד בו תהא התובעת רשאית לבטל את ההסכם. 

בית-המשפט קבע שאופי הנזק לכנף השמאלית קדמית של הרכב והעובדה שהאופנוע ניזוק בצדו השמאלי אחורי כשעיקר הנזק נמצא בארגז המטען השמאלי, מלמדים על כך שסטיית הרכב היתה זו שגרמה להתנגשות בינו לבין האופנוע, שאם לא כן - היה האופנוע נפגע בחלקו הקדמי. 

בית-המשפט קבע שאמנם, אין במפרט הטכני התחייבות כי כל האביזרים יהיו מדגם זהה, אך מדובר בעניין בסיסי שאינו דורש התייחסות ספציפית, וקל לשער כי מי שרוכש דירה חדשה מקבלן, מצפה למראה אחיד בכל אביזרי החשמל, וכי הדגם של האביזרים שייבחר על ידי הקבלן – בדלת אמות המפרט – יהיה דגם אחד, ולא מגוון של דגמים לפי מלאי מקרי שיש בידי הקבלן, או מספר דגמים שנבחרו מכל סיבה אחרת.

בס' 1 להסכם בין הצדדים נרשם במפורש כי: "מנוי, הינו שירות מתמשך המופעל לפרקי זמן של 30 יום (חודש), אלא אם צוין אחרת והוא ימשיך לפרק זמן נוסף עד להקפאתו/ביטולו ע"י המנוי בלבד". 

בית-המשפט קבע שחלקו של התובע באירוע התאונה מתבטא בחוסר זהירות לנעשה בדרך לפניו ובשל כך מייחס לו אשם תורם בשיעור של 20%.

פלוני אינו יכול להמחות לתובע, מעבר לזכותו שלו כלפי הנתבעת, ומאחר וזכות הקיזוז של הנתבעת מתגבשת מיד כאשר קמה לפלוני הזכות לקבלת הסך של 5,000 ₪, כי אז אין בכוחה של המחאת הזכות לשלול את זכות הנתבעת לקיזוז חיובה כלפי פלוני. 

בהתאם להוראות סעיף 1 של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב 2012 (להלן: "החוק"). (סעיף ההגדרות ) רואים בטיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקו ב בכרטיס הטיסה כ"טיסה שבוטלה".

בית-המשפט קבע, כי בנסיבות העניין כאשר הנתבעים מבקשים למעשה לסתור את ממצאיו של השמאי מטעם התובעים שהועלו על גבי חוות דעת, הם אינם יכולים לעשות זאת על ידי מסמך שאינו חוות דעת. 

בית-המשפט קבע, כי אין לראות את הנתבעת כחבה בכל חובת פיצוי כלפי התובע בגין המקרה נשוא התביעה.