נזק לא ממוני יתרחש בבירור – ובית המשפט אף יפסוק אותו בדרך כלל – כאשר תכליתו העיקרית של החוזה היתה להעניק הנאה רוחנית, שקט נפשי וכו', ותכלית וזו לא הוגשמה בשל הפרת החוזה". 

נקבע כי הנתבעת נהגה ברכבה בחוסר זהירות וברשלנות, סטתה שמאלה מנתיב נסיעתה שלא כדין, תוך שהיא חוסמת את אפשרות המשך נסיעתה של הנהגת.

נקבע כי מקום בו התובע עמד בפני שוקת שבורה, כאשר דירתו מוצפת מים, ונזק של ממש נגרם לדירה, ריח עובש וטחב אופף אותה, מן הראוי היה שהנתבעות יפעלו במרץ לתיקון הליקויים. 

לכל רכב יש בלאי טבעי וסביר. תקלות הנובעות משימוש ברכב ובלאי טבעי שלו, אינן מכוסות במסגרת האחריות. על הבעלים של הרכב לשאת בתיקון תקלות הנובעת מבלאי סביר ורגיל של הרכב שבבעלותו.

בית-המשפט קבע שמשנאמר לתובע כי הנתבעת לשיטתה אינה מחויבת להשגת התוצאה האמורה, היה רשאי התובע לבטל את ההסכם עם הנתבעת – ביטול שתוצאתו היא השבת הסכומים ששולמו לה על ידו – ולא היה מחויב להמתין זמן נוסף על מנת לאפשר לה לנסות ולהשיג את התוצאה המקווה (תוצאה שנוכח התנהלות הנתבעת עד לאותה עת, ספק רב אם הייתה מושגת על ידה).

בית-המשפט קבע, כי אף שאין בתובע כל אשמה למאורעות מהן סבל, אין אשמה דומה גם על הנתבעת. יש סיכונים ונזקים שאין להטיל אל מוביל אווירי, ויש לקחת אותם בחשבון בעת שימוש בשירותי תעופה.

בית-המשפט קבע, כי הגרסה העובדתית מטעם הנתבעת, כלל אינה מופיעה וכלל אינה מפורטת בכתב ההגנה, וכל הטענות היו במקרה זה, הרחבת חזית אסורה, המצדיקה את קבלת התביעה במלואה.

בית-המשפט קבע, כי רכב הנתבע נחסם בדרכו עקב רכב שחנה לפניו. הנתבע המתין עד שהרכב יפנה את דרכו וכי אז רכבה של התובעת סטה למסלול נסיעתו ופגע בו. כאמור, הרכב הפוגע הוא רכב התובעת ולא רכב הנתבע ולפי מיקום השברים עקב התאונה, נקודת הפגיעה בין שני הרכבים הייתה במסלול נסיעתו של רכב הנתבע.

בית-המשפט העמיד את הפיצוי הראוי המגיע לתובע בגין ההודעות שצורפו לכתב התביעה, בסכום של 3,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע, כי עיקר הפגיעה ברכב התובע היא בפנס הימני אחורי, כאשר הפגיעה ברכבו היא מסוג מעיכה. מיקום הנזק ברכב התובע אינו מתיישב עם גרסת הנתבע. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע, כי רכב הנתבע סטה בפתאומיות ימינה ופגע ברכב התובע, הרי שהנזק ברכב התובע היה בצדו הימני, ולא בפנס האחורי ימני, ומדובר היה בנזק מסוג שפשוף.