נקבע כי התנאי בחוזה לפיו לא תהיה התובעת זכאית להשבת הכספים, המועברים ע"י הנתבעת לחברה בחו"ל הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד, המרוקן את התחייבות הנתבע לקליטת שידורי הלוויין מתוכן, ומאיין את זכותה לבטל את החוזה. 

התקבלה גרסתה של התובעת על כך שבעת המגע בין הרכבים היה כבר רכבה שלה בעצירה. אולם, אין בכך כדי לאיין את אחריותה המלאה והבלבדית של התובעת לקרות התאונה.

התובעת תמכה את גרסתה בחוות דעת של שמאי מטעמה. הנתבעים לא עשו כן ולא הצליחו לסתור בחקירתם את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת.

נפסק כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע, לסילוק סופי ומלא של כל התביעות והטענות כמפורט בתובענה, לרבות הוצאות המשפט, סכום כולל של 5,000 ₪.

נקבע כי עבור עבודתו והציוד שרכש זכאי התובע לקבלת תשלום. יחד עם זאת הואיל ולא כל העבודה בוצעה, לא היה מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של מלוא הסכום של 6,300 ₪ אלא לחייבה עבור העבודה שבוצעה בפועל והחומרים שניקנו

השוואה פשוטה בין התמונות שהוצגו על ידי התובעת מס' 1, הראו כי קיימת אי התאמה מהותית בין הפרסום שנעשה למקום לבין המקום שבו שהו התובעות ובני משפחותיהן בפועל.

בית-המשפט קבע לאחר עיון בתימלולים שהוגשו לאחר הדיון הראשון וטרם הדיון השני, כי לא היה בהם כדי לתמוך בטענות התובעת ואולי אף להפך.         

בית-המשפט קבע שלא ניתן להתעלם מהתנהלותו המורכבת של התובע - תפיסת חזקה בנכס לכאורה ללא זכות שבדין, על מנת להשכירו לאחרים או לצורך מגורי בני משפחתו, וכוונה להתחבר לרשת הנתבעת ולהותיר אחריו חוב במודע ובמתכוון.

בית-המשפט קבע, כי אם הנתבעים טוענים שהמסמך אינו משקף את מלוא ההסכמות שהיו ביניהם, וכי למעשה בפועל הוסכם שעל התובע לשלם להם כפיצוי, בנוסף לסך של 2,700 ש"ח ששולם, גם את סכום השיק, הרי שעליהם מוטל נטל הראיה. הנתבעים לא עמדו בנטל זה. 

במעמד הדיון, נערכה בדיקה של מכשיר הסלולארי תוצאת סמסונג. הבדיקה נערכה בנוכחות התובע והתברר שבמכשיר זה קיימת תוכנת GPS.

לכאורה, די היה בכך כדי להביא לדחיית התביעה.