נקבע כי כאשר התובע לא תיקן את רכבו הוא אינו זכאי לפיצוי בגין מע"מ ואף לא בגין ירידת ערך.

נקבע כי מוטלת החובה על כל המבקש לפתוח את דלת רכבו אל תוך נתיב נסיעה, לעשות כן באורח שלא יפגע בכל רכב אחר ואף לא יגרום לכל הפרעה לנסיעתו של רכב אחר, בנתיבו שלו.

נקבע כי התובע הפר את חובותיו כמשכיר, ומנע מן הנתבעים את השימוש בדירה החל מחודש ספטמבר ואילך, ועליו להשיב את דמי השכירות ששילמו לו הנתבעים עבור חודשים אלו.

כעיקרון, אם לא קיבל הצרכן את אשר הובטח לו בחוזה, האחריות צריכה להיות של ספק השירות. כמובן, יכול הוא תמיד לשלוח הודעות צד ג' לנותני השירות או לנציגיהם בישראל. אין היגיון להעביר את האחריות על נותן השירות שפעמים רבות אין לו כל נציג בישראל. 

כיוון שלא נחתם הסכם, אין לדעת מה הסכימו הצדדים בנוגע למערכת הפליטה, כיצד הוצג הדבר, ואין לדעת האם נכונה טענת הנתבע 2 כי המחיר הופחת בשל כך.

הנתבעת הודתה, למעשה, כי העיקול השני הוטל בטעות, באמצעות מערכת ממוחשבת, וכי לא היה מקום להטלתו בעת שההליך תלוי ועומד לפני ועדת הערר.

בית-המשפט קבע, כי עדויות הנתבעים לפיהן מחד לא ראו את התאונה עד לרגע הפגיעה, ומאידך ראו שהתובעת הסתכלה שמאלה ולא ימינה ושוחחה בטלפון הנייד, אינן סבירות. 

בית-המשפט קבע, כי התנהלות הנתבעים משתקפת היטב מהנספחים אשר צורפו לתיק בית-המשפט, לרבות הסכם למכירת רכב אשר מנוסח באופן המטיל את מלוא האחריות על התובע ופוטר את הנתבעים לחלוטין מכל אחריות, בהתנהלות מסוג זה יש אך משום תמיכה בטענות התובע.

בית-המשפט קבע, כי הנתבע הפר את חוזה השכירות, ולכן הוא מחויב לשאת בשיעור הפיצוי המוסכם כלפי התובעים וזאת ללא הוכחת נזק.

בית-המשפט קבע, כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 6,500 ש"ח.