נקבע כי כאשר התובע לא תיקן את רכבו הוא אינו זכאי לפיצוי בגין מע"מ ואף לא בגין ירידת ערך.

נקבע כי מוטלת החובה על כל המבקש לפתוח את דלת רכבו אל תוך נתיב נסיעה, לעשות כן באורח שלא יפגע בכל רכב אחר ואף לא יגרום לכל הפרעה לנסיעתו של רכב אחר, בנתיבו שלו.

הנכס הושכר לנתבע על ידי התובעים שכנגד שמתגוררים מחוץ לדימונה. בעל נכס שמתגורר הרחק מהנכס צפוי להידרש להגיע לנכס מדי פעם  ועל כן נקבע כי אין מקום לחייב את הדייר בבזבוז ימי עבודה ונסיעות שבוצעו על ידי בעל הנכס

התובע קיבל תעודת אחריות. בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006, היה על התובע לפנות לנותן האחריות ובמקרה זה מי שחתום על תעודת אחריות ומי שייבא את המכשיר לארץ. נותן האחריות אינו הנתבעת.

בית-המשפט לא קיבל את מלוא תביעתם של התובעים בכל הנוגע להיקף הנזקים בגין ירידת הערך בין היתר בהתחשב בזאת שלתובעים רשלנות תורמת לכך שלא ראו בעצמם את הליקוי וכן שלא פנו למוסך מורשה או לשמאי לאחר הבדיקה והיקף הליקויים ברכב.

כיוון שלא נחתם הסכם, אין לדעת מה הסכימו הצדדים בנוגע למערכת הפליטה, כיצד הוצג הדבר, ואין לדעת האם נכונה טענת הנתבע 2 כי המחיר הופחת בשל כך.

הנתבעת הודתה, למעשה, כי העיקול השני הוטל בטעות, באמצעות מערכת ממוחשבת, וכי לא היה מקום להטלתו בעת שההליך תלוי ועומד לפני ועדת הערר.

כב' הרשם הגיע למסקנה שיש לקבל את התביעה במלואה ברכיב הממוני ולדחותה ברכיב הלא ממוני.

ית-המשפט סבר כי הצדק עם התובע וכי התובע זכאי בנוסף להחזרת קרן הסכום בצירוף הפרשי ריבית והצמדה וגם לפיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק האמור בסעיף 31א(2א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעת, שאין לבית-משפט זה סמכות עניינית להעניק לתובע סעד הצהרתי המבוקש ועל התובע לקבל ייעוץ מתאים מהו ההליך שעליו לנקוט בעניין זה.