בית-המשפט קבע, כי גרסתו של הנתבע ולפיה אמנם נתן לתובע בטעות מכשיר חדש ויתרה מכך, כי אותו מכשיר חדש היה בידי התובע גם כאשר עזב את חנותו במעמד האחרונה, התבררה כנתמכת בעדויות ובכלל זה בכך שאמנם היה בידי התובע במעמד הדיון מכשיר אשר נמסר לתובע אף לפי גירסתו. בנסיבות אלו, בדין ביטל הנתבע את השיק אשר משך לפקודת התובע ולא מצאתי כל ממש בטענות התובע בדבר התנהגות שלא כהלכה של הנתבע. יחד עם זאת, בנסיבות בהן במעמד הדיון השיב התובע את המכשיר לידי הנתבע, הנני קובעת כי הנתבע חייב לשלם לתובע סך 1,500 ₪ בתמורת השיק אשר נמשך לידיו. 

בית-המשפט קבע, כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שלא ציית לקביעות הרמזור שהיה מוצב בדרכו, נכנס לצומת בחסות האור האדום וחסם את אפשרות המשך נסיעתה של התובעת. הנתבע הוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

בית-המשפט קבע, כי אילולא טרח התובע להסתכל בלוח הטיסות היוצאות ביום בו תוכננה טיסתו, הוא לא היה יודע לעולם, כי למעשה טיסתו בוטלה והטיסה החילופית שנקבעה אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק למתן פטור להשבת התמורה. כפועל יוצא מכך, הנתבעת היתה נותרת בכיסה עם אלפי שקלים שלא כדין. למעשה, גם לאחר שהתובע גילה שהטיסה בוטלה, רק פנייתו לרשות שדות התעופה והתעקשותו של התובע לקבל את המועד המדויק בו בוטלה הטיסה, חשפה בפניו את המידע האמור, כי במועד בו ביקש לבטל את הטיסה, הנתבעת כבר ידעה על ביטולה של הטיסה. 

בית-המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין ביטול שירות איתותים סך של 7,500 ש"ח ובגין ביטול הקורס סך של 5,000 ש"ח. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת עשתה כל שביכולתה לפצות את הלקוח, זאת לפנים משורת הדין ועל אף חתימתו על טופס ההזמנה המפורט. 

בית-המשפט, חייב את הנתבעת לשלם לתובע 600 ש"ח.

בית-המשפט קבע, כי תביעת התובע לביצוע העברת הבעלות, כאשר לטענתו טרם נפרע החיוב הפסוק, איננה ברורה והיא מנוגדת לטענותיו ולפסק הדין.

בית-המשפט קבע, כי מיקום הנזקים בשני הרכבים, פגיעה בפינה הימנית קדמית ברכב התובעת ופגיעה במרכז צד שמאל ברכב הנתבע 1, על-פי תמונות הנזק שהוצגו, מתיישב עם מנגנון הפגיעה כפי  שתואר על-ידי הנתבע 1 ואינו מתיישב גם גרסת התובעת. 

בית-המשפט קבע, כי משמדובר בטעות כנה של התובע שסבר שהוא מקבל מאת הנתבעת טלוויזיה חינם ולאור הנסיבות העולות בתיק זה, מן הצדק, יש מקום להורות על ביטול העסקה.

בית-המשפט קבע, כי מוטב היה לו היתה הנתבעת מוסרת דיווח לסופרים המתקשרים איתה על מצב המכירות אחת לחצי שנה וזאת גם אם מדובר בדיווח "0", קרי שלא היו מכירות באותה חצי שנה מושא הדיווח. זאת כדי להותיר התחושה בידי הסופרים, כי קיים עדכון שוטף מצד הנתבעת וכי יש ביכולתם לפקח על אודות מצב המכירה של פרי עטם, פרי יצירתם.