בית-המשפט קבע, כי חווה"ד השמאית שצרפה התובעת לא נסתרה, השמאי הוריד את ערך הרכב ב-10% בגלל מצבו. לטענת התובעת, הפחתה זו לקחה בחשבון בין היתר את הפגיעות האחרות שאירעו טרם התאונה.  

בית-המשפט קבע, כי נוכח הפרותיו היסודיות של בן-ששון את ההסכם עם הנתבעים, יש לקזז את הסכום האמור במלואו, וזאת עבור פיצויים בגין הפרת ההסכם.

בית-המשפט קבע, כי התובע לא הוכיח את חבותה של הנתבעת לפצותו בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב דרישת הנתבעת הימנו לתשלום ארנונה. 

בית-המשפט קבע, כי מיקום הנזקים בשני הרכבים מתיישב יותר עם גרסת הנתבע לאופן התרחשות התאונה מאשר עם גרסת התובעת.  

בית-המשפט קבע, כי המזגן שהותקן אינו תואם באיכותו למזגן המצופה. אין מדובר בתקלות במזגן שהחלו במהלך הזמן, עם השימוש בו, אלא תקלות שהתגלו כבר מתחילת השימוש ואשר חוזרות על עצמן. בנסיבות אלה לא די בתיקונו של המזגן, תוך הפעלת 'האחריות' שניתנת בידי הנתבעת, אלא יש מקום לקבוע כי קיימת אי התאמה לעניין איכותו של המזגן מלכתחילה באופן שיש להורות על החלפתו.

בית-המשפט קבע, כי על הרכבת לדאוג לפרסום האיחורים הצפויים בתנועת הרכבות, על-מנת שיהיה בידי האזרח לכלכל את צעדיו, ולצמצם את נזקיו. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת לא הצליחה להעביר את שירותיה לדירה החדשה של התובע ולא הצליחה לתקן את הפגם בשירות במשך מספר חודשים. דבר שגרם לנזק ואי-נוחות לתובע. 

בית-המשפט קבע, כי נטל הזהירות מונח על נהג שיוצא מחניה לבדוק אם תנאי הכביש מאפשרים לו לצאת מהחניה בבטחה. במקרה זה, תנאי הכביש לא הוכחו כתנאים בטוחים ליציאה מחניה ולפיכך הוטל אשם תורם אף על נהגת רכב התובע. 

בית-המשפט קבע, כי בתמורה לתשלום שביצעה התובעת, סיפקה לה הנתבעת את השובר ובכך התמצתה העסקה ביניהן. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת קבעה עם התובע שיגיע מתקין לביתו, ומספר פעמים המתקין לא הגיע לביתו של התובע. על כך זכאי התובע לפיצוי.