בית-המשפט קבע, כי הנתבעת קבעה עם התובע שיגיע מתקין לביתו, ומספר פעמים המתקין לא הגיע לביתו של התובע. על כך זכאי התובע לפיצוי. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת לא הצליחה להעביר את שירותיה לדירה החדשה של התובע ולא הצליחה לתקן את הפגם בשירות במשך מספר חודשים. דבר שגרם לנזק ואי-נוחות לתובע. 

בית-המשפט קבע, כי בתמורה לתשלום שביצעה התובעת, סיפקה לה הנתבעת את השובר ובכך התמצתה העסקה ביניהן. 

בית-המשפט קבע, כי על הרכבת לדאוג לפרסום האיחורים הצפויים בתנועת הרכבות, על-מנת שיהיה בידי האזרח לכלכל את צעדיו, ולצמצם את נזקיו. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת ביקשה לספק שרותים בהתאם להסכמות, ואולם התובעת היא שמנעה את מתן השרותים כאמור, באופן שאין לה להלין אלא על עצמה, כאשר בחרה למנוע את ביקור הטכנאי ביום 29.10 בטענה שאינה מצויה בביתה. 

בית-המשפט קבע, כי התובע לא הוכיח שהוא אכן מכר את המנוע השני לנתבע מה עוד שלא נמסר כל הסבר משכנע על השוני במחירים בין המנוע הראשון לשני. אשר-על-כן בית-המשפט דחה את התביעה ככל שהיא התייחסה למנוע השני.

בית-המשפט קבע, כי לא סביר שדלת שכזו גם אם אינה מכוסה לטענת הנתבעת בפרק האחריות, תאלץ התובעת לחכות לה חודשיים. בית-המשפט, נתן אמון בתביעתה של התובעת ובעלה, כי המכונה לא היתה תקינה ולא עבדה במשך אותם חודשיים והדבר בוודאי גרם לה עוגמת נפש ולא היה סביר בנסיבות העניין כלל וכלל. 

בית-המשפט קבע, כי התובעות מיקדו את עילת תביעתן בטענה של יחס פוגע ולא הובאו לפני בית-המשפט ראיות להוכחת טענה זו. אומנם לא הוכח היפוכו של דבר, קרי : לא הוכח,  כי התובעות זכו ליחס טוב ואנושי. ייתכן שהן צודקות בטענתן זו וייתכן שלא. אך מי שמוציא מחברו עליו הראיה. התובעות הן שצריכות להוכיח את טענתן ומשלא עמדו בנטל הראיה אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

בית-המשפט קבע, כי היתלות בדרישה לאישור ההזמנה על-פי דרישות הדין, בנסיבות אלה, משמעה שימוש בזכות שלא בתום-לב. בין כך ובין כך, נציג הנתבעת הסכים כאמור לעיל, שהתובעים זכאים לתשלום אם נתנו את השירות.

בית-המשפט קבע, כי משנהג הנתבע בכביש, מבלי לשמור מרחק מרכב התובעים שהיה בנתיב נסיעתו, מרחק המאפשר לו לעצור את הרכב ולמנוע את התאונה, רובץ עליו אשם תורם לקרות התאונה.