נקבע כי עקב הטעיית התובע על ידי הנתבע לגבי פרט מהותי ( קיום רישיון לטרקטור) זכאי התובע לסעד של ביטול והשבה.

בית המשפט קבע כי מדובר במערכת יחסים בין דיירי בית משותף וגם אילו אותרה עילה הרי שהתביעה של התובעת הייתה צריכה להיות מוגשת למפקח על הבתים המשותפים.

בית-המשפט חייב את הנתבעת לקחת מדירת התובעים את השואב החדש ובמקומו להחזיר לתובעים את השואב הקודם, שנרכש בשנת 2008 ושעבורו שילמו התובעים עבור חידוש האחריות. כמו כן קבע כי הלקיחה וההחזרה יבוצעו על חשבון הנתבעת ובתיאום של מועד מוסכם.

השאלה העומדת על הפרק הינה, האם בנסיבות העניין הפירה הנתבעת את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובעים, או במילים אחרות, האם נהגה הנתבעת כפי שמצופה ממכון בדיקה סביר כדוגמתהּ?

לא הוגשה חוות-דעת של מכונאי רכב, לא הופיע אדם שבדק את הרכב ולא הוגשו ראיות כלשהן בדבר קיומו של אותו נזק בפועל לרבות קבלות על תשלום בגין תיקון הליקוי.

התובע לא הוכיח כי נגרמה ירידת ערך ומה סכומה ואף לא הובאה כל ראייה לגבי עלות תיקון הפגם שנמצא במנוע. למרות העדר הראייה, העדיף בית-המשפט שלא לדחות את התביעה לפיצוי בגין ירידת ערך זו אלא להשתמש בסמכותו לאמוד אותה.

פרשנות סבירה והגיונית של הפוליסה מובילה למסקנה כי הפוליסה מכסה אירוע של הצפה כאשר מים מבחוץ חדרו לביתו של התובע, ולא כאשר מקור ההצפה הוא פיצוץ בצינור המצוי בתוך ביתו של התובע.

בית-המשפט קבע שהמכונאי התרשל בבדיקת רכב התובע כשהתיר לתובע להמשיך בנסיעה ללא בדיקה מקיפה של רכבו, ומשלא הזמין שירותי גרירה, והתרשלות זו היא שגרמה בסופו של יום לנזק שנגרם למנוע. 

בית-המשפט קבע שכלל בסיסי הוא כי "המוציא מחברו עליו הראייה" ועל התובע להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש כי הנתבעים הם אלו שגרמו לנזק, וזאת לא נעשה במקרה זה.

בית-המשפט קבע שמדובר במקרה בו על הנתבע לפצות את התובעת בשל פגיעה באינטרס ההסתמכות, דהיינו הנזקים שנגרמו לה עקב הפרת התחייבותו למגורים משותפים איתה. אין מדובר במקרה של הפרת הבטחת נישואין ואולם דעת בית-המשפט הייתה שיש מקום להשליך במידה מסויימת מן ההלכה החלה על מקרים של הפרת הבטחת נישואין, למקרה זה.