התקבלו טענות הנתבע כי הנזקים שנגרמו והיו ברהיטים ובמזגן הם מבלאי, ולא נגרמו כתוצאה משימוש בלתי סביר

משלא השכיל התובע להוכיח כי הנתבעת התרשלה כלפיו, התייתר הצורך לדון בטענותיו לעניין הנזק שנגרם לקטנוע ושיעורו

נקבע  כי לא הוכחה זכאותה של התובעת לביטול העיסקה כולה או חלקה, לא לגבי השולחן ובוודאי שלא לגבי הכיסאות. 

פחות סביר שהתובעת נסעה באמצע הדרך, בין שני נתיבים, באופן שחסם נתיב שלשיטת הנתבעים נסעו בו מכוניות

המשכיר אינו שש לתקן ליקויים שלא הוא סובל מהם. השוכר מאידך לא שש לבצע תיקונים שלא רק הוא ייהנה מהם, וכך, ברבות השנים, הולך ומתרועע מצבה של דירה מושכרת.

מנח כלי הרכב כעולה מתצלומים שצולמו בסמוך לתאונה תומך במסקנה שרכב התובע הועמד במקום אסור לחניה בסמוך לצומת, בשוליים הצבועים אדום לבן, והתרשלותו תרמה לנזק שנגרם לו

נזקפה לחובת התובעת אשם תורם בשיעור ניכר, מהטעם שמקום שהיא נעצרה בקו הצומת כשזכות הקדימה מסורה לה, היה גם עליה לוודא כי נהג האוטובוס לא הבין בטעות שניתנה לו זכות קדימה לפני שהמשיכה בנסיעה

כב' הרשם נוכח כי הנתבעת התייחסה לתובע בצורה לא ראויה ואמר לזכותו של התובע ששמר על קור רוח ולא הגיב לדברים הקשים חסרי הצדקה שהטיחה בו הנתבעת בנוכחות אביה נתבע מס' 3.

על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, רואים את ההודעה "...כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". 

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי היה עיכוב במסירת המערכת. זאת ועוד, הנתבעת הסכימה להשיב לתובעים את המקדמה על-פי נהליה. אין חולק כי הנתבעת השיבה בפועל לתובעים את המקדמה. המסגרת הנורמטיבית החלה על הצדדים לעסקה מושא התיק הן תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה).