כב' הרשם נוכח כי הנתבעת התייחסה לתובע בצורה לא ראויה ואמר לזכותו של התובע ששמר על קור רוח ולא הגיב לדברים הקשים חסרי הצדקה שהטיחה בו הנתבעת בנוכחות אביה נתבע מס' 3.

לו היה הנתבע מציין את אי-ההתאמה של הצמיגים למותר על-פי רישיון הרכב, היה התובע יכול לעמוד על ליקוי זה, הן לצורך ההתמקחות עם המוכר על מחיר הרכב והן לצורך מבחן הרישוי.

בית-המשפט קבע שאין לצפות מפקידת העירייה, אשר אינה אמורה לחקור את מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם השכירות מעבר לנדרש לצורך שינוי המחזיקים, ולבטח אינה אמורה להעביר זיכויים כספיים מצד אחד לאחר, מבלי שנתקבלה אצלה (או למעשה במחלקה אחרת בעירייה) בקשה ברורה לעניין זה. 

בית-המשפט קבע שנסיבותיו של מקרה זה עולות בכדי "הדבר מדבר בעד עצמו", דהיינו העובדה שהפתח הקיים בשער איפשר מעבר של כלב דרכו, מלמדת על כך שמדובר בהיתכנות שהיה על הנתבעת לחזותה מראש ולפיכך – ולא בכדי – היא הציבה במקום גדר כפולה שתמנע התרחשות של מקרים דומים בעתיד. 

העובדה שדבר הדואר לא נאסף במועד אין בה כדי ללמד על מחדל או התרשלות מטעם הנתבעת דווקא.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי היה עיכוב במסירת המערכת. זאת ועוד, הנתבעת הסכימה להשיב לתובעים את המקדמה על-פי נהליה. אין חולק כי הנתבעת השיבה בפועל לתובעים את המקדמה. המסגרת הנורמטיבית החלה על הצדדים לעסקה מושא התיק הן תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה).

הרמזור בכיוון נסיעת הנתבע התחלף לירוק, רק ברגע כניסתו לצומת, ולא מספר שניות קודם לכן. למרות זאת, הנתבע המשיך בנסיעה רצופה, לא במהירות איטית, מבלי לבדוק אם הצומת פנוי בטרם כניסתו אליו.

עדותו של התובע נשמעה אמינה בעיניי בית-המשפט ונתמכה בראיות, ולכן בית-המשפט שוכנע כי התאונה אכן ארעה בנסיבות שתוארו על ידו. 

קיומה של ראיה אובייקטיבית לנסיבות קרות התאונה - סרטון שתיעד את התאונה במצלמות האבטחה של מוסד 'כפר שאול' היווה ראיה להתרשלות הנתבעת.

בית-המשפט קבע שהנתבעת פעלה במהירות ובדרך ראויה לצמצם את הנזק שנגרם לתובע.