קיומה של ראיה אובייקטיבית לנסיבות קרות התאונה - סרטון שתיעד את התאונה במצלמות האבטחה של מוסד 'כפר שאול' היווה ראיה להתרשלות הנתבעת.

בית-המשפט קבע שאין לצפות מפקידת העירייה, אשר אינה אמורה לחקור את מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם השכירות מעבר לנדרש לצורך שינוי המחזיקים, ולבטח אינה אמורה להעביר זיכויים כספיים מצד אחד לאחר, מבלי שנתקבלה אצלה (או למעשה במחלקה אחרת בעירייה) בקשה ברורה לעניין זה. 

בית-המשפט קבע שנסיבותיו של מקרה זה עולות בכדי "הדבר מדבר בעד עצמו", דהיינו העובדה שהפתח הקיים בשער איפשר מעבר של כלב דרכו, מלמדת על כך שמדובר בהיתכנות שהיה על הנתבעת לחזותה מראש ולפיכך – ולא בכדי – היא הציבה במקום גדר כפולה שתמנע התרחשות של מקרים דומים בעתיד. 

העובדה שדבר הדואר לא נאסף במועד אין בה כדי ללמד על מחדל או התרשלות מטעם הנתבעת דווקא.

הרמזור בכיוון נסיעת הנתבע התחלף לירוק, רק ברגע כניסתו לצומת, ולא מספר שניות קודם לכן. למרות זאת, הנתבע המשיך בנסיעה רצופה, לא במהירות איטית, מבלי לבדוק אם הצומת פנוי בטרם כניסתו אליו.

עדותו של התובע נשמעה אמינה בעיניי בית-המשפט ונתמכה בראיות, ולכן בית-המשפט שוכנע כי התאונה אכן ארעה בנסיבות שתוארו על ידו. 

בית-המשפט קבע שהנתבעת פעלה במהירות ובדרך ראויה לצמצם את הנזק שנגרם לתובע. 

בית-המשפט קבע שהמסקנה מהסרט שהוצג הינה, שהתובע 2 נכנס לצומת בטרם התחלף הרמזור בכיוון נסיעתו לאור ירוק, ומכאן שהוא נושא באחריות לתאונה.

התובע אישר שהובהר לו טלפונית, כי הוצאות הגביה והריביות לא יבוטלו, ואף-על-פי-כן נמנע מלשלם את החוב אף לאחר שנשלחו למענו הנכון לא פחות משלוש התראות לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גביה). 

התובעת טענה שאם הנתבעת הייתה אומרת לה שהיא רואה שיש לה פטריה, היא לא הייתי ממשיכה ומטפלת בציפורניים אצלה.