סביר מאוד להניח, שאם כלי רכב נחבט מאחור בעוצמה שהביאה אותו להתנגש בכלי רכב אחר, סימני הנזק מאחור היו ניכרים, ולכל הפחות היו ניכרים בהרבה יותר מאשר בחלק הקדמי של אותה מכונית. 

ניכר כי התובענה השנייה הוגשה אך ורק על מנת לשמש כמשקל נגד המופנה כלפי התובענה הראשונה, אשר הוגשה בשל חוסר השמישות המלאה של הדירה, והכילה אלמנטים "חינוכיים" או "סמליים", המעמידים את ההליך כהליך המנוהל בחוסר תום לב. 

נקבע כי אין הנתבעת זכאית לגבות מהתובע דבר בגין דמי שירות נוספים או דמי ביטול, כאשר התקשרותו עמה נעשתה על בסיס נתונים שהתובע קיבל מנציגת הנתבעת וכאשר הנתבעת גורסת כי היתה זו טעות של העובדת מטעמה. 

נקבע כי בנסיבות אלו מכריע הכלל הקובע שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על כתפיו של התובע והוא לא עמד בו

בית-המשפט קבע שהנתבעת הפרה את חובתה לנתק את התובע במועד החוקי, הניחה לו להמתין לשווא, וגם אחרי כן לא נתקה אותו מיידית, ואחרי הכל יש לקחת בחשבון שהוא מתגורר ברמת השרון ולא בישוב מרוחק.

בית-המשפט קבע, כי שיעורו של הפיצוי אינו ענין לגזירה אריתמטית. עליו לשקף את עוגמת-הנפש ואת אובדן ההנאה שנגרמו, בד בבד עם התחשבות בכך שטיול, בכל זאת התקיים. הנאה, בכל זאת הופקה, גם אם לא במידה המיועדת ושירותים אחרים זולת הדרכה נצרכו במלואם. 

בית-המשפט קבע, כי תביעה זו, בגין נזק של לכלוך חלק מרצפת מרפסת, אשר ניתן לשטוף אותו באמצעות מים בלבד, כאשר ישנו ניקוז במרפסת ונמסרה לתובעת הודעה מבעוד מועד, אין בה ממש.

בית-המשפט קבע, כי לאור סירוב הנתבעת לבצע את התיקונים על חשבונה, ללא השתתפות כלשהי של התובעים, לא נותרה לתובעים ברירה אלא לבצע את התיקונים.        

בית-המשפט קבע, כי עסקת המשך אינה אלא חלופה לרכישת הרכב. משמעה החזרת הרכב שנחכר בעסקת החכירה הישנה והתקשרות בעסקת חכירה חדשה, תוך קיזוז יתרה מעסקת החכירה הישנה לטובת עסקת ההמשך. 

בית-המשפט קבע, כי הפגיעה היא בדלת אחורית ימנית של רכב התובע וכן בכנף ימין אחורית. כלומר, הרכב עבר כברת דרך ארוכה יחסית עד ההתנגשות. מכאן נובע, כי היתה לתובע יכולת לצפות מראש את כניסת הרכב לנתיב הנסיעה, ואם התרחשה התאונה למרות זאת, הרי שהמסקנה היא שככל הנראה התובע נהג במהירות גבוהה מידי יחסית לתנאי הכביש.