נוכח מאפייניה של שיטת ההיטל, החיוב בתשלום בגין תוספת בניה הוא חיוב משלים במהותו. בתור שכזה, אין הוא נדרש לקיים זיקת הנאה "חדשה" לנכס, מאחר שהזיקה המתחייבת כבר קיימת; זיקת ההנאה אינה מותנית אפוא בהקמת תשתיות נוספות, והחיוב המשני בהיטל אינו אלא המשכו והשלמתו של החיוב הראשוני. במילים אחרות: החיוב המשני הוא חלק בלתי-נפרד מהיטל אחד שמועד החיוב בו אך פוצל לחיוב ראשוני ולחיובים עתידיים-נדחים.

משסירב המבקש לשלם את הקנס, וביקש להישפט, הוגש נגדו, ביום 25.12.2011, כתב אישום בגין אי איסוף גללי כלב שבחזקתו, אשר הוטלו "במקום ציבורי", לפי סעיף 17(ג) לחוק עזר לתל אביב- יפו (שמירת הסדר והנקיון), התש"מ-1980 (להלן:"חוק העזר").

כידוע הגם שהגישה בבקשות להארכת מועד בפלילים גמישה יותר מזו הנוהגת בהליכים אזרחיים, מתן ארכה אינו נעשה כדבר שבשגרה והוא מותנה בהתקיים "טעם ממשי המניח את הדעת".   

המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים נקבע בצורה ברורה בתקנות לפני שנים ארוכות. הדין בעניין זה הוא ברור, ידוע, ומושרש היטב. לאחר חלוף זמן כה רב מאת כניסתן לתוקף של התקנות, אין לראות בטעות בעניין זה כטעות בלתי נמנעת באורח סביר, בייחוד שעה שמדובר ברשות מינהלית הנהנית מייעוץ וייצוג משפטי. על כן הטעות כשלעצמה, הגם שנעשתה בתום לב, אינה עולה כדי "טעם מיוחד".  

הודיענו המערער ביום 20.11.12, כי הוא מבקש שערעורו יימחק ללא צו להוצאות. המשיבה, בהגינותה, הותירה את נושא ההוצאות לשיקול דעת בית-המשפט.

הטריבונלים הקבועים בחוק נהנים ממומחיות מיוחדת המושגת על ידי שילוב של אנשי מקצוע העוסקים בתחום הרלוונטי; ומסדרי דין גמישים המאפשרים הליך יעיל, זול ומהיר בהשוואה לבתי המשפט.

בית המשפט סבר כי רצון המחוקק לאזן בין הגנה על הזכות של ציבור הנכים לנגישות לחניה ובין האינטרס הציבורי שבשמירה על הסדר הציבורי בכבישים ובמדרכות. 

עצם העובדה שהתקלה במנוע אירעה בתקופת האחריות העלתה את ההנחה שהתקלה נכללת במסגרת האחריות, ועל המשיבות הוטל הנטל להוכיח כי במקרה זה הן פטורות מאחריות לתיקון התקלה.

בשים לב למהותו של ההליך, להיקפו ולמעמדם של הצדדים; וכן בשים לב לטענתה של המשיבה כי טרם שולמו לה ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא, החלטתי לפטור את המערער מתשלום אגרה, ולחייבו בהפקדת עירבון בסך של 3,500 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.

נוכח הנתון החדש שהובא לידיעת בית-המשפט, לפיו המדובר בדירת מגוריהם של המבקש ורעייתו – דין הבקשה להתקבל. זאת על אף האמור בתגובת המשיבה לעניין ההגנה החלה על המבקש ורעייתו, לפי ס' 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.