התקבלה טענת התובעת כי עפ"י קביעות סע' 14ג'(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, היתה זכאית לבטל את עיסקת המכירה תוך 14 יום מיום קבלת המזרון, כפי שאכן נעשה על ידה.  

נקבע כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שבעת הסטיה ימינה חרג מנתיבו, סטה שמאלה וחדר אל נתיב נסיעת התובעת ופגע ברכב התובעת והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה. 

בהעדר אשם של מריה, אין אחריות לנתבעת לנזקי התובע ומכאן שדין התביעה להידחות על הסף. 

התובעים לא הציגו תשתית ראייתית באשר לדגם המכונה, מצבה ושנותיה. לאור עדות התובע כי הייתה לו מסעדה בה השתמש במכונה, נקבע בדרך האומדנה מחיר המכונה כמכונה משומשת בסך 3,000 ₪

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי: "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

נפסק כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 2,460 ₪  (40% מהסך של 6,150 ₪, ללא רכיב עגמת נפש, אשר לא נהוג לפסוק אותו בתביעה שעניינה נזקי רכוש לרכב)

בתמונה ראו שני רכבים שנוגעים אחד בשני, עם זאת לא היה ניתן לקבוע בוודאות מתמונה זו מה היה המצב חלקיק שנייה לפני קרות התאונה, שכן נסיבות קרות התאונה התיישבו הן עם גרסת התובע (הנהג) והן עם גרסת הנתבע 1

נקבע כי לאור העובדה שהתובע חנה במקום אסור וגם פתח את הדלת מבלי לוודא כי הדרך פנויה, אין להטיל על הנתבע רשלנות תורמת.  

ביה"ש קבע כי גם אם נצא מתוך ההנחה כי התמונות אינן מחזקות אף גרסה, תישאר מילתו של התובע מול מילתו של הנתבע. התובע לא הביא ראיה כלשהי שתתמוך בגרסתו.

התובעת טענה כי בעת ההרשמה לא נאמר לה כי אם תבקש להשתתף בקורס נוסף ללא תשלום, תחויב בתשלום עבור הספרים. ואולם, טענת התובעת לא עלתה בקנה אחד עם העובדה כי מיד לאחר ההרשמה נשלח באמצעות המייל טופס תנאי ההתקשרות בו מצוין כי תלמיד בקורס נוסף חינם יחויב לשלם אך ורק עבור ערכת הספרים תשלום בסך של 490 ש"ח.