כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי המקרה מעלה שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה שנקבעו בערכאה הדיונית שכן בידה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעות שבעובדה ולהערכת מהימנות עדים.

סתירתה של חזקת התקינות בעניינו של מעשה מנהלי פרטני משליכה על חזקת התקינות בעניינם של מעשים מנהליים אחרים, ובלבד שאלה סמוכים לו מבחינה רעיונית ועניינית. הווה אומר, סתירת חזקת התקינות במעשה מנהלי אחד הופכת עצמה לראייה מנהלית נוספת בניסיונו של הפרט לסתור את חזקת התקינות בעניינם של מעשים מנהליים אחרים, ובתנאי שישנו קשר רלוונטי ביניהם. 

הבקשה נדחית, למעשה, הכרעה בשאלה הפרשנית בנוגע לאופן יישומו של סעיף 6 לחוק אינה דרושה בענייננו, שכן השאלה שביסוד בקשת רשות הערעור היא שאלת פרשנות ההסכמה הדיונית שבין בעלי הדין שניתן לה תוקף משפטי. מאחר שלא מצאתי שבית המשפט המחוזי טעה בפרשנות ההסכמה הדיונית, הרי המחלוקת שנותרה היא מחלוקת בנוגע לאופן החישוב. בעניין זה אין להתערב, שכן מדובר, כאמור, בסכסוך פרטני שנתגלע בין בעלי הדין. לפיכך, חרף התוצאות השונות אליהן הגיעו הערכאות דלמטה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

נוכח בקשת המשיבה למתן ארכה להגשת תשובה לבקשה לרשות ערעור אשר בית -המשפט נעתר לה, יוארך בהתאם עיכוב הביצוע שניתן במעמד צד אחד.  

פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד על כנו במובן זה שהמועצה המקומית לא תוכל לגבות את החוב השנוי במחלוקת בהליכי גבייה מינהלית. עם זאת, קביעתו של בית משפט קמא, לפיה לא עומדת למערער טענת ההתיישנות, תבוטל.

בהיעדר עילה למתן רשות ערעור לדיון ב"גלגול שלישי", ובהיעדר עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים לגופו של עניין יש לדחות את התביעה. לא תינתן רשות ערעור בשאלות משפטיות לעניין הקונרקטי של הצדדים, שלא מדובר בשאלה משפטית בעלת חשיבות, ערעור על יישום הדין או מקום שנחלקו הערכאות. על המחזיק היוצא מנכס להודיע לרשות המקומית. אין לרשות המקומית נטל לברר, באופן אקטיבי, את זהות המחזיק בנכס אך ייתכנו חריגים בהן יראו המחזיק כמי שפעל לפי סעיף 325.

בית המשפט סבר כי אין לתת יד לטקטיקה כגון זו שנקט המבקש, שלפיה משמשים הליכים שיפוטיים כמנוף לאי ציות לצו שיפוטי, תוך השאת רווחים. 

בית המשפט סבר כי במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי המאסר המותנה שריחף מעל לראשו של המבקש 2, לא יופעל במסגרת גזר הדין, ועל פניו, נעוצה בכך הטבה משמעותית עבורו.

בית המשפט לתביעות קטנות הצביע על כך שהמשיבות התנהלו שלא כראוי משני היבטים. ראשית, במקרה זה התברר כי למרות שההתקשרות נעשתה רק מול בזק היא העבירה שלא כדין את הזכות לחייב את חשבונו לבזק בינלאומי, שהינה תאגיד נפרד אשר עמו המבקש לא התקשר מעולם. שנית, בזק בינלאומי חייבה את חשבונו של המבקש לאחר המועד שבו הסתיים ההסכם בין הצדדים.

בית המשפט הוא לא "עורך-על" של כתבי-הטענות. לבעל-הדין הזכות לקבוע מסגרת הטיעון ולנסח ולערוך כרצונו. אך זכותו מוגבלת, ויש לאזנה באינטרסים ובהם: זכות בעל-הדין שכנגד להבין גדר המחלוקת והטיעונים מפניהם עליו להתגונן; אינטרס קיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; אינטרס ניהולו היעיל של ההליך. בית המשפט לא נרתע מלהורות על תיקון מקום בו יש חריגה מהתמציתיות אך השימוש בסמכות זו תהיה זהירה. יש לבחון האם יש חשש בפגיעה באינטרס מוגן של בעלי הדין או בתפקוד המערכת המשפטית.