תוגש עמדה עדכנית של המדינה, על דעת שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, לעניין פרשנות החוק והאפשרות להרחבת מעגל הזכאות במקרים נוספים, אם במסגרת החוק הקיים ואם במסגרת תיקונו.

סיכומם של דברים, לכאורה, ומבלי לחרוץ את דין הערעור, נראה כי, בניגוד לטענת המשיבה, לא ניתן לומר, כי אין בערעור ממש "וכולו קש וגבבה", זאת למצער לעניין תוקף הצמדת הגג. כמו כן, נראה כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקש, גם אם לא באופן מוחלט, שכן, אף אם חלקו ברכוש המשותף אינו גדול, העברת הנכסים שבמחלוקת לצדדים שלישיים עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך. מנגד, טענת המשיבה לנזק הכספי, שעלול להיגרם לא נתמכה בתשתית ראייתית כלשהי.  

הבקשה איננה מגלה עניין החורג מדל"ת אמות המקרה הפרטני של הצדדים, ואינה עומדת באמות המידה המחמירות שתוארו לעיל. עיקר טענותיו של המבקש מכוונות לקביעתו של בית המשפט המחוזי על-אודות המועד שבו התחייבה סגירת תיק ההוצאה לפועל בשל התשלומים אשר שולמו במסגרתו. מדובר בקביעה עובדתית, וכידוע הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה המבררת – לא כל שכן ב"גלגול שלישי" 

משך האיחור בהגשת ההליך הינו קל ביותר -יומיים בלבד. כמו כן, המשיבה לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי הסתמכה באופן ממשי על האיחור בהגשת ההליך ואף לא טענה כי נגרם לה נזק מהותי בגין כך. לפיכך, אין לומר כי האיחור הקצר בהגשת ההליך שינה את מצבה של המשיבה לרעה. לכך יש להוסיף כי לאחר עיון בחומר שבפניי סבורני - בלא שיהא בכך משום קביעת מסמרות לגבי סיכויי ההליך הערעורי לגופו - כי אין לחסום את דרכם של המבקשים לבירור טענותיהם בבית-משפט זה.

סבורני כי עמידתה של המבקשת על תאריך התשלום והתעקשותה להגשת בקשה לביטול פסק דין או בקשה להארכת מועד על-ידי המשיבה, הרי הן דרישות דווקניות, אולי עד כדי חוסר תום לב. כמו כן, סבורני כבית המשפט המחוזי כי לולא היו מגיעים הצדדים להסכמה, ממילא היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. אשר על כן, מששולם שכר טרחת עורך הדין עליו סיכמו הצדדים, איני רואה הצדקה לקבלת הודעת המבקשת במסגרתה היא עומדת על תוקפו של פסק הדין ומבקשת את אכיפתו.   

כידוע, סעיף 12(ב) לחוק בית המשפט לעניינים מינהליים קובע רשימה סגורה של "החלטות אחרות" שבגינן ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. החלטה בעניין של צירוף ראיות בערעור מינהלי אינה נמנית על סוג ההחלטות עליהן ניתן לבקש לערער.  

 בית המשפט סבר כי נוכח תוכנן ועיתויין של הטענות אשר בפיו של המבקש, נראה כי כל תכליתה של הבקשה שלפניי, הוא "להרוויח זמן" שבו יוכל המבקש להמשיך בפעילות העסקית, והדבר גובל בשימוש לרעה בהליכי משפט.  

לא כל "מקרה של סטייה מהוראות תקן או דיווח לא נכון על תכולתו של מזון יצדיקו תביעה. עשויים להיות מקרים לא מעטים בהם סטייה קלה מהוראות תקן זה או אחר, גם כשהדברים נוגעים למזון, לא יהיה בה כדי להצדיק לא תביעה אישית וממילא גם לא תביעה ייצוגית".

אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות היא מחמירה. הטעם לדבר הוא שמדובר בהליך שנועד להיות מהיר, יעיל וזול. בירור נוסף בערכאת הערעור ייקר את עלויות ההתדיינות ועלול לפגוע בתכליתו האמורה. הדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר ב"גלגול שלישי".

המשיב ידע על תנאי העסקה, או למצער אמור היה לדעת עליהם, ועמדה בפניו האפשרות למנוע את המשכה של העסקה מעבר לשנה הראשונה, בה היה מדובר, כאמור במבצע.