המשיבה הסכימה להוסיף על פרסום המחירים שהיא כבר עושה, גם רשימת מחירים מודפסת של מחירי הסיגריות על גבי מתקני התצוגה של הסיגריות בקופות.

הלכה ידועה היא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם מתעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית נכבדה החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. במקרה דנן, ברי כי אין הבקשה מעוררת כל סוגיה מעין זו, והמבקש אף אינו טוען זאת.

בית המשפט קמא בחן את התשתית הנורמטיבית הצריכה לעניין ואת פסיקת בתי המשפט בסוגיה, ועמד על כך שאין איסור גורף על רשות מקומית לבצע תיקון רטרואקטיבי בשומות הארנונה, וכי בהפעלת הסמכות יש לשקול – בצד האינטרס הציבורי בגביית מס אמת – גם את אינטרס הפרט, מידת ההסתמכות מצידו, ואת מידת היעילות והצדק שבחיוב למפרע. 

הבקשה למתן צו מניעה זמני, איפוא, נדחית. המשיבים הציגו חוות דעת מקצועית המבססת את טענתם לנזקים רחבי היקף הצפויים להיגרם כתוצאה מהיעתרות לבקשתם. לפיכך, מהנתונים שהציגו הצדדים עולה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים. במצב דברים זה איני נדרשת להתייחס לסיכויי הערעור.  

איחור של חודש בהגשת בקשת ארכה בצירוף בקשת רשות ערעור ראוי לה שתוגש בלווית טעם המניח את הדעת לאיחור, וכן אישורי המחלה המצדיקים אותה יהיו לתקופה מניחה את הדעת ולא רק לימים ספורים. בנוסף יש להוכיח כי סיכויי ההליך להתקבל גבוהים לאור כך שמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים אשר ניתן בהסכמת הצדדים.

כלל נקוט בידי בית המשפט הוא כי יש לעמוד במועדים הקבועים בדין וכי המבקש לסטות מכלל זה בדרך של פניה אל בית המשפט בבקשה להארכת מועד, נדרש לבסס טעם מיוחד לכך.

בית המשפט סבר כי לנוכח היעדרותו של המבקש, בית המשפט המחוזי היה יכול להורות על דחיית הערעור או לפחות מחיקתו, אך הוא דן בערעור לגופו והחליט לדחותו. משכך, קל וחומר כי אין מקום לתת רשות ערעור במקרה זה.

ההערכה שלפיה מספרם של חברי הקבוצה יהיה קטן יחסית – איננה מחייבת בהכרח את הקביעה כי התובענה הייצוגית איננה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. הדרישה שלפיה: "גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית", שהיתה קיימת בעבר בחוקים שהכירו באפשרות להגיש מכוחם תובענות ייצוגיות (ראו, למשל: סעיף 35ב(2) לחוק הגנת הצרכן (שבוטל)) – איננה קיימת כיום, בחוק תובענות ייצוגיות. 

בית-המשפט קבע, כי הרציונל הניצב בבסיס חוק הגנת הצרכן, שעניינו צמצום פערי כוחות ומידע, מוביל במקרים מסוימים אף הוא לעבר המסקנה כי יש לראות ברשות מקרקעי ישראל "עוסק", ולטעמו של בית-המשפט "גם עוסק".

בית-המשפט המחוזי ציין כי - למרות הניסיון להלביש לבקשה כסות משפטית, אין בה בעיקרה אלא טענות כנגד קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית.