בית-המשפט קבע, כי מהתמונות עלה בבירור, כי רכב התובע חנה כדין במקביל למדרכה. מדובר בכביש צר, רכב הנתבע ביקש לבצע סטייה ימינה כדי להיכנס לחניה לפני רכב התובע והפגיעה ארעה עת רכבו היה במנח אלכסוני לרכב התובע. 

בית-המשפט קבע, כי רכב התובע פגע ברכב הנתבע מאחור ומשהודה בסיכומו של דבר התובע, כי הנתבע לא התפרץ לנתיבו אלא נסע בו מלכתחילה, אין זאת אלא שהתובע לא שמר מרחק כדין מרכב הנתבע, באשר המרחק אשר שמר לא איפשר לו בלימה.

בית-המשפט קבע, כי יש בהתנהלות הנתבעת משום הפרת התחייבותה החוזית כלפי התובעים. במקרה כזה רשאים לעמוד התובעים על ביטול החוזה, תוך דרישה להשבת סכומים ששילמו ופיצויים בגין אותה הפרה. 

בית-המשפט קבע, כי האחריות הבלעדית לתאונה שארעה, רובצת על כתפי נתבע 1 המצטייר כמי שהתפרץ עם רכבו אל דרכה של נתבעת 2 ובכך גרם לפגיעה ברכבה אשר בעקבות כך פגע גם ברכב התובע.   

בית-המשפט, דחה את  גרסתה של הנתבעת לפיה, היה לה הסכם עם התובע לפיו שותפה לחוב מחוייב היה לשאת במקומה בחובותיה אל מול התובע. התובע הכחיש כל הסכם שכזה וממילא לא הוגשה כל ראיה לכך. 

בית-המשפט קבע, כי ככלל, מוטלת על נהג הרכב הנוסע מאחורי רכב אחר, האחריות לשמור על מרחק שיאפשר, במידת הצורך, בלימה בטוחה. בענייננו, מרחק זה לא נשמר על-ידי הנתבע 2, שכן בכל מקרה אחר, היה בידו לבלום את רכבו בעקבות בלימת רכב הנהוג על-ידי התובע. עם זאת, במצבים מסוימים וחריגים, מכירה הפסיקה באשמו התורם של נהג הרכב המגביר את הסיכוי לקרות התאונה. 

בית-המשפט קבע, כי מצד אחד, התובעים הודיעו לנתבעים על התקלה מיד לאחר שהתגלתה. מצד שני, צודקים הנתבעים בטענתם שמן הראוי היה לאפשר להם להביא טכנאי דודי שמש מטעמם על-מנת לבדוק אם אכן קיימת תקלה או לא, ועל-מנת לקבל הצעת מחיר זולה יותר. 

בית-המשפט, קיבל הודעה שהנתבע מוכן לתת לתובעת כיסא גלגלים במקום הכיסא שנאבד וזאת מבלי להודות בטענות התובעת.  

בית-המשפט קבע, כי עסקת הרכישה מבוטלת.

בית-המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 900 ש"ח לסילוק מלוא טענתיו.