בית-המשפט המחוזי אישר את התביעה הייצוגית שעניינה הזכות לוותר על זכות השימוש ביחידת הנופש ברשת "קלאב-הוטל" ולסיים עמה את ההתקשרות, אך לא אושרה הזכות להקפיא את זכות הנופש לפי בחירת הרוכשים, אשר עלולה לרוקן מתוכן את ההיגיון הכלכלי של העסקה.

בית-המשפט לא מצא כי נפלה טעות כלשהי בפסק-הדין. בית-משפט קמא בחן בקפידה את טענות המבקשים על רקע העובדות שהובאו לפניו, והגיע למסקנה כי גם אם המשיבות פעלו בדרך בלתי ראויה במסגרת חוזה ההתקשרות, הרי בסופו-של-דבר ניתנו למבקשים או מי מהם שירותי אינטרנט, שכללו שימוש בקו בזק וקבלת שירותים מספק אינטרנט. 

בית-המשפט קיבל את הבקשה, שכן, שוכנע כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות הדרושים לשם אישור התובענה כתובענה ייצוגית.

ביטול העיסקה לגבי הזוג הראשון היה כדין, הן משום שהמערער הוטעה לחשוב שהוא מזמין עדשות מבית ZEISS, כאשר אין הדבר כך, והן משום שהעדשות אינן מתאימות לשימוש הסביר שביקש המערער לעשות בהן.

תכליתם של צו הגנת הצרכן והתקנים הנדונים הנה, בין היתר, לקדם את שמירת בריאות הציבור ובטיחותו, להבטיח תאימות או חלופיות של מוצרים, ולספק מידע להבטחת הגנת הצרכן (ראו לעניין זה סעיף 17(ב)(2) לחוק הגנת הצרכן; סעיף 8(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953). הצהרותיה של המשיבה במסגרת ההסדר המוצע והדיון שנערך ביום 15.09.13, כי מוצריה יסומנו בהתאם לתקנים הרלוונטיים, מגשימה תכלית זו, וכך גם מוגשמת אחת מתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות שעניינה ב"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (ראו סעיף 1(2) לחוק תובענות ייצוגיות).

בבקשת ההסתלקות נטען כי על יסוד שיג ושיח בין המבקש לבין המשיבה, שוכנע המבקש כי אם אכן מספר מוצרים לא סומנו כראוי, מדובר, לכל היותר, בתקלות נקודתיות, ארעיות, במוצרים בודדים מבין אלפי המוצרים הנמכרים בסניפי המשיבה והמסומנים כראוי. ככלל, המוצרים הנמכרים בסניפי המשיבה עומדים בכל הוראות הדין לעניין סימון מוצרים.

כותרותיהן של שתי הכּתבות כללו מילים "לא עדינות", אך אין ספק, שתוֹכנן התייחס למחלוקת שעלתה בין הצדדים ולפער המחירים בין שתי החברות.

המבקשת לא הניחה תשתית לכאורית לכך ששיעורן של העמלות שנקבעו על ידי המשיבה הוא "בלתי סביר ובלתי מידתי". 

בית-המשפט קבע, כי המשיבה פעלה בזריזות וביעילות להסרת איום השביתה מעל הפרק. מכך ניתן להקיש שכמובן, המשיבה עצמה נפגעה מהשביתה, אם בהפסד ממון ואם בנזק לתדמיתה. 

הצדדים ציינו בבקשת ההסתלקות, כי לאור העובדות שפורטו בבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולנוכח היקפם המצומצם של שוברי המתנה שנמכרו, הגיעו הצדדים להבנה כי אין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך, וכי המבקש יסתלק מן הבקשה ותביעתו האישית תידחה, והכל  ללא צו להוצאות.