הסדר הפשרה הביא לכך שהמשיבה העמידה לרשות לקוחותיה קו טלפון להתקשרות אליה בחינם הן מטלפון נייח הן מטלפון נייד, בכך ענתה המשיבה בוודאות על דרישות חוק הגנת הצרכן. בנוסף, הסדר הפשרה נתן לקבוצה הטבה למשך 4 חודשים לפיה יזכו מנויי המשיבה להתקשר אליה בחינם גם בנושאים שאינם תקלות ואשר ביחס אליהם המשיבה אינה מחויבת להעמיד קו חינם.

בהתאם למסכת העובדתית אשר התקבלה על-ידי בית-המשפט, המבקש פנה אל המשיבה מספר פעמים בבקשה לביטול שירותי האינטרנט, אך המשיבה התעלמה מבקשותיו, כאשר ידוע שלעיתים הצרכן הפשוט מפגין אדישות או חוסר ידע באשר לחיוביו הכספיים ואולי לא יתבע את זכויותיו.

בית-המשפט אישר את סכומי הגמול ושכר-הטרחה המומלצים. על-מנת להמריץ את המבקש ובאי-כוחו לפקח על ביצוע הסדר הפשרה, הורה כי מחצית הגמול ושכר-הטרחה ישולמו במועד שנקבע בהסדר הפשרה, ואילו מחציתם הנוספת תשולם לאחר השלמת ביצוע הסדר, דהיינו לאחר הגשת הדו"ח המסכם מטעם המשיבה וביצוע התרומה, ובכפוף להחלטה נוספת של בית-משפט שתינתן בעניין זה.

לאחר שנתן דעתו לבקשת ההסתלקות על נימוקיה, סבר בית-המשפט שאכן יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, אך למעט האמור בסעיף 14.2 של בקשת ההסתלקות.

אילו התבררה התובענה עד תום ואילו נערכו סקר מקצועי או בדיקה סטטיסטית אחרת לשם זיהוי החברים בקבוצה, אפשר שמספרם היה נופל מזה שהוערך בבקשה לאישור. זאת, משום שנפח המקרר הוא נתון חשוב מאוד כמובן, אבל כפי שטענו המשיבות בהחלט איננו השיקול היחיד ברכישת מכשיר כזה ואפשר שגם נתון העולה על שלושה אחוזים מהנתונים הנכונים אינו יורד בהכרח לשורש הרכישה, ובמקרה מעין זה אינו גורם שיקול בהחלטה אם לרכוש מקרר זה או אחר.

בית-המשפט קבע בין היתר, כי הבקשה, כאמור, לקויה ורחוקה מלהציג תשתית ראייתית מבוססת ונתונים עובדתיים הכרחיים. ואולם נראה, לכאורה, כי הוצגה תשתית ראייתית מספקת שיש בה להעיד על אפשרות סבירה כי התביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה. המשיבה היא בבחינת ספק שירות יחיד בתחומה, ומשכך מצופה ממנה להעניק שירות ברמה סבירה. 

בבקשת ההסתלקות ציינו הצדדים כי גיבשו הסדר הסתלקות על-מנת לחסוך משאבים כספיים וזמן שיפוטי וזאת מבלי שהצדדים מודים בטענות האחד של משנהו.

ההסדר שגיבשו הצדדים נותן מענה לנושא התובענה הייצוגית: "חבר" לא תגבה דמי חבר בגין החודש הראשון לחברות; תאפשר למשרתי הקבע ליהנות ממלא ההטבות המוענקות לכלל עמיתיה למשך תקופה נוספת; ותדאג ליידע אותם אודות זכאותם. 

בית-המשפט קבע, כי לא היה די בחומר הראיות כדי לאפשר קביעה לפיה חלק מהמכרזים כללו משתתפים פיקטיביים. זאת, חרף העובדה, כי הנתבעת לא השכילה להוכיח זכיות בכל המכרזים שפורסמו. 

על-פי בקשת האישור, משיבה 1 נהגה לחלוק פרטים אישיים של הלקוחות הפונים אליה כדי להזמין נסיעות לחו"ל עם משיבה 2, כדי שזו תפנה אליהם ותציע להם ביטוח נסיעות.