בית-המשפט שוכנע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3 ו-4 לחוק תובענות ייצוגיות הדרושים לשם אישור התובענה כתובענה ייצוגית, משכך, התייתר הדיון בבדיקת שאר התנאים לאישור על-פי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

בעניין רייכרט, דן כבוד הנשיא א' גרוניס בפסיקת שכר טרחה לעורך דין המייצג תובע בתביעה ייצוגית, וקבע כי בתביעות ייצוגיות לסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה לקביעת שכר הטרחה. 

בית-המשפט הורה למשיבות לספק לקמעונאים מדי חודש, במהלך תקופת ההטבה ועוד לפני שתחל, לא פחות מ-20,000 בקבוקים.

צריך וראוי הוא, כי תוגשנה תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות אשר מטרתן הינה קידום האינטרס הציבורי. כפי שהדגיש כב' השופט ענבר, הגשת תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון ראויה מבחינה עקרונית. תביעות אלו עשויות לקדם את תכליות חוק תובענות ייצוגיות בדבר שיפור ההגנה על זכויות, מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. 

נראה כי לא יכול להיות ספק שכל מקום שרשמה המשיבה מחיר ליחידה, והמחיר לא היה נכון ונפל ממחירה האמתי, הסתמכו לפחות חלק מחברי הקבוצה על המחיר שהוצג לפניהם ורכשו את המוצר על בסיסו: מי שבעת הרכישה הביא בחשבון את המחיר ליחידת המידה והשווה בינו לבין אלו של מוצרים אחרים דומים, חזקה עליו שלא פקפק בו ולא עמד מול המדף ובדק, באמצעות מחשבון או על-פה, אם מה שרשום ומוצג לפניו הוא המחיר או שמא נפלה בו טעות. 

המשיבה התחייבה לתקן את הסימון על גבי מוצריה בהתאם לתקן 1145 ובכלל זה להקפיד כי על גבי אריזות המוצרים ייכתב להבא מהו אחוזו של כל רכיב המופיע בשמם של המוצרים, מהם הירקות המצויים במוצרים ומהי כתובתה של המשיבה. 

בהיעדר "קבוצה", לא נתמלאה הדרישה לקיומן של שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה ואף לא קיימת אפשרות סבירה לכך שהשאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות יוכרעו לטובת הקבוצה.

קבוצת התובעים היא בעלת הדין האמיתית בהליך, למרות שבאופן מעשי פרטים רבים ממנה אינם מודעים להליך שנערך בשמם, והם בבחינת נוכח-נפקד. 

בבקשת האישור נטען כי פרסומי המשיבה אינם ממלאים אחר ההוראות שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן). לפי תקנות אלו גודלן המזערי של אותיות המפרטות תנאי הכלול במידע המיועד לצרכן צריך להיות 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר בפרסום ולא פחות משני מילימטרים. 

בית המשפט העליון הכיר זה מכבר בראש נזק של פגיעה באוטונומיה בנסיבות בהן נשלל מהצרכן כוח הבחירה בשל הטעיה או בשל אי גילוי עניין מהותי לעסקה, זאת גם בהליך של תובענה ייצוגיות. בענייננו, הפגיעה לכאורה באוטונומיה מתבטאת בכך שמחברי הקבוצה נמנע המידע המלא באשר לתרופה אותה הם צורכים, לסיכונים המלווים אותה ולאופן שבו יש לעשות בה שימוש, היינו הצורך בניטור באמצעות בדיקות דם כששה שבועות לאחר המעבר לפורמולציה החדשה.