בית-המשפט קבע כי כאשר פנייה למשיבה לא היתה משיגה את התוצאה הרצויה מבחינת המבקש והקבוצה, אין בהיעדרה כדי ללמד כי המבקש לא יוכל לנהל את התובענה בתום-לב ולטובת הקבוצה.

כאשר סילוק על הסף מביא לסיומו של ההליך, יש לנקוט משנה זהירות ולהקפיד שלא תקופח זכותו של מבקש האישור להביא את דברו בפני בית-המשפט.

לאור ההתפתחות העצומה שחלה בכל תחומי המדע, אין לקיים דיון משפטי ראוי לשמו בשאלה הדורשת הכשרה מקצועית מוקדמת – ללא קבלת עדות מומחה.

הצדדים הגישו הסכם פשרה מתוקן, ולפיו יזכה הציבור בהטבה ששווייה עולה כדי 1,000,000 ש"ח, אשר לא תיפסק עד שתמוצה במלואה.

נטען, כי אף שלפי סעיף 107.4 של תקן רשמי מס' 285 ("התקן") יש לסמן את התכולה של המוצרים ביחידות נפח, שיווקו הנתבעות את המוצרים כשתכולתם מסומנת ביחידות משקל. עוד נטען, שהנתבעות מפרות גם את הוראת סעיף 202 לתקן, שעניינו החובה לשווק את המוצרים באריזות בגודל מסוים והנתבעות לא עשו כן. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי גם בהנחה שהצרכנים היו מפיקים תועלת שאינה שנויה במחלוקת כתוצאה מהפרתוֹ של התקן, אין הדבר מהווה עילה להצדקת הפרתו, שכן כל עת שהתקן הינו רשמי הוא מחייב.

בית-המשפט קבע, כי תכליתו של סעיף 4ב לחוק חניה לנכים הוגשמה עוד לפני יותר משנה וחצי, עם תחילת ההסדר שבו ניתן לחברי הקבוצה פטור מתשלום בעד החניה, והמתנה להכרעה בתיק לגופו הייתה מעכבת את ההטבה שחברי הקבוצה יזכו לה עתה. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי ספק אם ניתן להגיש תובענה ייצוגית שעניינה הפרה של החוק למניעת מפגעים או תובענה ייצוגית בקשר עם מפגע סביבתי שעילתה בהוראה מהוראות פקודת הנזיקין.

בית-המשפט קבע, כי הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו. 

בית-המשפט קבע, כי בהתחשב בהתחייבותה של המשיבה להנחות את כל הזכיינים לעדכן את נוסח שוברי הזיכוי, כך שיתאים להוראות חוק הגנת הצרכן, וכן להורות לזכיינים לכבד את כל שוברי הזיכוי שהופקו במהלך השנתיים שקדמו להגשת בקשת האישור, ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה, סבירה אף היא.