בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 בחוק תובענות ייצוגיות, על בית-המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה.

הצדדים צירפו אישור של משרד רואי-חשבון שלפיו בדק בין השאר את רשימות החיובים והזיכויים שהתקבלו מהחברות ישראכרט בע"מ ולאומי קארד בע"מ. בבדיקה, נכתב, לא התגלו פערים בין היקף החיובים העודפים שחייבו חברות האשראי לבין הזיכוי שבוצע מאוחר יותר כנגדם. 

הואיל ותוקן המחדל שעליו הצביעה הבקשה לאישור, הואיל והמבקש קיבל את הצהרת המשיבה כי מספר המארזים שהיא משווקת עומד על ממוצע חודשי של 638, והואיל והם נמכרים בראש ובראשונה ברשתות השיווק הזולות תמורת מחיר קמעוני נמוך – גמר המבקש אומר להסתלק מבקשת האישור.

סוגת התחייבה בין היתר ל להחליף את האריזה של המוצר "אורז פרסי קלאסי" באריזה חדשה אליה יתווסף הכיתוב "מקור האורז אינו בהכרח בפרס".

הסעד שעתר לו המבקש היה פיצוי על נזק הממון שנגרם למי שהטריח את עצמו לחנות לחינם כדי להירשם למועדון הלקוחות, בעד הטרחה, הזמן המבוזבז, הוצאות הנסיעה וכיוצא באלה, וכן על ההפרש שבין 69 ו-100 ש"ח ועל הנזק הלא-ממוני של עגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון. נוסף על כך תבע לצווֹת על המשיבה להימנע מפרסומים דוגמת נושא התובענה, ולחלופין להתאימם לדרישות הדין.

אחת מהתחייבויות המשיבה על-פי הסדר הפשרה היא בין היתר, לאפשר לכל חבר קבוצה המחזיק כרטיס או כרטיסי חיוג מסוג איסטרן יורופ שלא הופעלו עד למועד השינוי ויוצגו למשיבה, לקבל במקום כל כרטיס כאמור, סכום של 60 ₪ לכל כרטיס או סכום שהוא המנה המתקבלת מחלוקת הסכום של 627,130 ₪ במספר הכרטיסים שבידי הפונים הזכאים לפיצוי בסיום תקופת הוכחת הזכאות, לפי הנמוך מבין השניים. 

לנוכח השיפור שהוכנס באופן הצגת חוות הדעת באתר, הסכימו הצדדים על הסתלקות מן התובענה.

על-פי הסדר הפשרה הוגדרה הקבוצה כ"כל רוכשי המוצר", ובין היתר צוין שהמשיבה הפסיקה לשווק את המוצר הנושא את המילה "טבעי" על אריזתו, והיא התחייבה להימנע משיווק מוצר הנושא כיתוב כזה גם בעתיד.

בית-המשפט קבע בין היתר, כי ההנחה שנהג שהיה מקבל דרישה לתשלום בגין הימנעותו מביצוע התשלום היה נמנע מלשלם מאחר וידוע לו, כי ככלל הוצאות האכיפה של המשיבה בפועל נופלות מההוצאות שהיא רשאית לגבות על-פי התוספת לתקנות, היא הנחה שאינה מובנת מאליו. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי נוכח הסדרת התנהלותה העתידית של המשיבה עקב ההליך, המיטיבה עם הציבור, אין סיבה שלא לזכות את המבקש ואת בא כוחו בגמול ובשכר הטרחה המוסכמים, אשר שיעורם סביר.