הצדדים הסכימו כי לא נגרם למבקש כל נזק בנסיבות המתוארות בתובענה. עוד הסכימו הצדדים, שאין מחלוקת בדבר חובתה של המשיבה לקיים את הוראות החוק והוראות הדין בענין זה, וכי הליקוי תוקן במלואו והמשיבה נקטה ותנקוט בכל האמצעים כדי לוודא מילוי מדוייק אחר הוראות החוק. 

 בית-המשפט לתביעות קטנות קבע, כי היו פגמים בריהוט שקנתה המשיבה, שחלקם היתה יכולה המשיבה לראות, וכי משנרכשו הרהיטים מתצוגה, צריכה היתה לקחת בחשבון קיומם של פגמים אלה. ואולם בנוסף נתגלו פגמים נוספים, כמו המגירה של השולחן שנפלה ואי אפשר היה להחזיר אותה למקומה. בגין פגם כזה זכאית היתה המשיבה לפחות לפיצוי.

המבקש סבור כי ההגינות הבסיסית וחובת תום הלב מחייבות שבזק תודיע ללקוחותיה המנויים על השירות כי ייתכן והוא אינו רלוונטי עבורם. בזק טוענת שאין חובה כזו, אלא מכח הדין, ומשעמדה בכל חובותיה על פי דין, אין לחייבה מכח "הגינות בסיסית" שאינה מושג משפטי.

אין ספק כי תיקון הסימון המוטעה משרת את התכלית שבבסיס סעד הציווי, כשעסקינן בתובענות ייצוגיות בכלל ובתובענות הנוגעות לסימון נכון של מוצרים בפרט, ובמיוחד כאשר התובע יתקשה להוכיח נזק או קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. על-כן, הואיל והמשיבה הוסיפה על-גבי תווית המוצר את שיעור הדג, יש לראות בכך קיום חלקי של העתירות המופיעות בכתב התביעה.

בבקשת ההסתלקות נאמר, כי לאחר הגשת בקשת האישור, פעלה המשיבה להוספת האזהרה מפני סכנת חנק גם בשפה הערבית על גבי אריזות המוצר, בהתאם לדרישות התקנות. 

במסעדה נגבו שני ש"ח מלקוח כדמי אבטחה ולא הובא לידיעת הסועדים כי החיוב בסכום זה אינו חובה. 

חברת פלאפון גבתה תשלום ספציפי עבור שירות הגיבוי במתכונת שתוארה החל מחודש דצמבר 2009 ועד לחודש פברואר 2013. קרוב ל-100 אלף מנויים היו בעלי שירות גיבוי בתקופה האמורה, תוך שהיה ברשותם מכשיר "אייפון". 

בית-המשפט קבע, כי אם נגבה מחיר שאינו סביר, יש גם אפשרות סבירה שתתקבל הטענה, כי המשיבות הפרו חובה חקוקה ועשו עושר ולא במשפט. גביית מחיר סביר תמורת שירותים היא חובה על-פי חוק הדואר ועל-פי הרישיון שהוענק למשיבות.

הצדדים הציעו הסדר שהתייחס לתכניות נשוא הסדר הפשרה בלבד. המשיבה הודיעה בין היתר, כי תחדל מן הגביה, ותשיב את הכספים שגבתה מן המנויים בתכניות אלו לכל אורך תקופת החיוב, בין שנעשה שמוש בתכנית ובין אם לא - והכל בחישוב נומינאלי. 

המשיבה טענה, כי על-פי חוות דעת שקיבלה, ברוב המוחלט של המחקרים שנערכו עד כה לא נמצאה עדות מדעית מוכחת לקשר בין שתיית משקאות אנרגיה ואלכוהול בו-זמנית ובין טשטושה של תחושת השכרות הסובייקטיבית.