בבקשת ההסתלקות הובהר, כי המוצר אינו מיובא מחו"ל, אלא נרכש מחברה מקומית בשם "מילוטל", שלמפעלה תעודת הכשר. 

מבקש האישור ובא כוחו צריכים להראות כי הם מסוגלים לנהל את התביעה לטובת הקבוצה, אותה הם מבקשים לייצג, ואל להם להניח את ניהולה לידי הצד הנתבע או אף לידי בית המשפט

אופי הפשרה אינו מחייב חישובים כלשהם, שכן אין בו תשלום בפועל אלא "הטבת קופונים" והסדר לעתיד, שלפיו תחיל פרוגרס את שער המכירה העברות והמחאות על כל העסקאות, לרבות הללו שמשולמות בכרטיסי אשראי.

במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה כפרה המשיבה בטענות המבקשת, וציינה כי היא סבורה שלא קיימת חובת סימון לגבי מוצר בודד, ובכל מקרה גם לו הייתה קיימת חובה כזו הפרתה אינה כרוכה בנזק כלשהו לצרכן.

באשר למבקשים עצמם טענה המשיבה, כי לא קיימת להם עילת תביעה אישית, ובודאי לא עילה מוצקה ומבוססת, וכי טענתם לפיה הוטעו באשר למוצר וטיבו מופרכת. באשר לקבוצה נטען כי היא אינה הומוגנית, לא ניתנת לאיתור ואף לא ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההפרה הנטענת לבין הנזק הנטען. 

המשיבה הסכימה, נוכח בקשת ההסתלקות, להסיר מפני האריזה את המילים,"מהפולים המשובחים בעולם''.

המשיבה ציינה, כי לעמדתה אין ממש בבקשת האישור, וזאת בין היתר, משום שהסיגריות הנמכרות אצל המשיבה מצויות בארון סגור הנגיש לקופאים בלבד.

בא-כוח המשיבה טען, כי התביעה הוגשה מתוך הנחה שהמשיבה מס' 2 היא "עוסק" לפי חוק הגנת הצרכן, ואולם לא ניתן לתבוע רשות מקומית כ"עוסק" מכח חוק הגנת הצרכן, ולפי התוספת השניה של חוק תובענות ייצוגיות ניתן להגיש תביעה נגד רשות מקומית רק בעילה של השבת תשלום חובה שגבתה הרשות שלא כדין. 

בית-המשפט קבע, כי יש מקום לקבל את הבקשה לאשר את התובענה שלפניו כייצוגית רק ביחס לעילה אחת, הטענה, כי קביעת מחיר הדלקן על-פי המחיר המומלץ לצרכן היא תניה מקפחת בחוזה. 

בהסדר הפשרה נקבע בין היתר, כי כל לקוח יהיה זכאי לקבלת השירות "מוסיקה בהמתנה" ("השירות"), למשך 30 ימים, ללא תשלום דמי שימוש. הלקוח יוכל לבחור שיר אחד מרשימת שירים שיושמע במקום "צליל חיוג", ללא עלות.