התובעת לא הביאה שום ראיה או עדות לתמוך בטענותיה ואף לא הביאה את הדרישה לתשלום שנשלחה אליה מכביש 6

בתביעה קטנה, אין חובה להגיש חוות דעת של מומחה שכן בית המשפט אינו כפוף לדיני הראיות. לפיכך אילו ביקש הנתבע להוכיח את גרסתו או לסתור את חוות הדעת שהגיש התובע שלא באמצעות חוות דעת, כב' הרשם היה מאפשר לו זאת.  אך הנתבע לא הביא ולא ביקש להביא ראיות שבכוחן לסתור את חוות הדעת. הטענה כי המרצפות עקומות נשארה ללא הוכחה מעבר לעצם אמירתה.

בית - המשפט קבע כי משלא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכיח את טיעוניו העובדתיים, בפרט, אופן קרות התאונה, ומנגד, משנראית גרסת הנתבע סבירה יותר מגרסתו של התובע, דין התביעה להידחות.

בית-המשפט סבר, כפי שגם עלה מחוות-דעת המומחה, כי לא ניתן לפטור את התובע כליל מאחריות שכן בבחירתו להתקשר בעסקה ללא בדיקה מקיפה של הרכב במוסך למרות ידיעתו על קיומה של תאונה מאחור מהווה רשלנות תורמת מצידו.

השמאי הגיש תמונות שצולמו בשתי הבדיקות שערך לרכב וטען כי השקע בשילדה הינו שקע תחתי, כאשר הפגיעה בגין התאונה היתה בצד שמאל מקדימה. לו היתה אותה עת פגיעה בשילדה, השקע אמור היה להיווצר במקום אחר ברכב.

התובעת הדגישה את העובדה שבעת רכישת הטאבלט נאמר לה כי מדובר במתנה. לדבריה, מסיבה זו, ומתוך אמון בנציגת השירות, היא לא קראה את המסמכים שעליהם חתמה במעמד הרכישה. 

מי שנוהג ברכב של אחר צריך לסמוך על עצמו ולבדוק תעודות ורישיונות.

בית-המשפט קבע שמהתמונות שצילם נהג האוטובוס לאחר האירוע במכשיר הטלפון הנייד שלו, ואשר הוצגו לפני בית-המשפט, עלה כי ברכב התובע דלקו אורות רוורס ואורות ברקס. תמונות אלה תומכות דווקא בגרסת נהג האוטובוס כי רכב התובע נסע לאחור ובשל כך אירעה ההתנגשות. 

התובע לא הציג בפני בית-המשפט ראיות לתשלומים קבועים של תוספות מן הסוג הזה לאורך זמן (כשלגרסתו עבד כקבלן אצל הנתבעת במשך שנים) והמקרים הבודדים בהם שולמו לו תוספות כאלה הוסברו על ידי נציג הנתבעת כטעויות אפשריות. 

הנזקים בכלי הרכב המעורבים יכולים היו להגרם כתוצאה מסטיית כלי רכב אחד למשנהו.